באַניצער:למאי נ"מ/שבט יששכר

בול המוקדש לשבט יששכר

'שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) איז איינס פון די צוועלף שבטי ישראל וואס ווערן דעמאנט אין תנ"ך. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט יששכר פיפטער זון פון לאה און יינטער זון פון יעקב.

ברכות לשבט

ברכת יעקב

”יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם; וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד” (בראשית מט, יד–טו)

ברכת משה

בברכת משה ששבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר שבט יששכר קיבל את ברכת משה ביחד עם שבט זבולון: ”וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל.” (דברים לג, יח–יט).

השבט במדבר

"יששכר", פרט מתבליט פליז המציג את שבטי ישראל בעיצוב זאב רבן
בית החולים ביקור חולים, ירושלים

סימלי השבט: אבן החושן והדגל

על פי הפירוש, האבן המייצגת את השבט, בין אבני החושן, היא אבן הספיר שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו בחושן.

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של שמש וירח על כחול דומה לשחור.

על פי הכתוב "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים".

הדגל של שבט יששכר

נשיאי השבט

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט יששכר במדבר: נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. הוא הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השני לחנוכת המשכן. בפרשת מסעי נזכר הנשיא פלטיאל בן עזן.

נציג השבט בשנים עשר המרגלים היה: לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. (במדבר יג יב)

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט יששכר במחנה יהודה, שהיה מזרחה למשכן.

במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 54,400 איש, ובמפקד השני 64,300 איש.

נחלת השבט

נחלות שבטי ישראל

נחלת יששכר הייתה באזור מזרח עמק יזרעאל של ימינו, וכללה ערים כגון יזרעאל, שונם, אבץ, עין חדה ודברת, וכן ערים שנועדו לחצי שבט המנשה, כגון יבלעם ובית שאן.

השבט בארץ ישראל

ארבעת המשפחות הגדולות של השבט היו תולע, פואה, ישוב ושמרון. המשפחות נמנו שלוש פעמים בתנ"ך. מהשבט יצא השופט תולע בן פואה ששפט את ישראל 23 שנה.

שבט יששכר ושבט שמעון הם השבטים היחידים שלא נאמרה כנגדם ביקורת על אי השלמת כיבוש נחלתם בארץ כנען בתחילת ספר שופטים.

השבט השתתף במלחמת סיסרא ונזכר לשבח בשירת דבורה.

מהשבט יצא בעשא מלך ישראל (מלכים א', ט"ו, כ"ז). בימי חזקיהו היו בני יששכר בין הבאים מאפרים לעשות פסח בירושלים (דברי הימים ב', ל' י"ח)

בגלות עשרת השבטים גלה שבט יששכר, ומאז לא נודעו עקבותיו.

השבט במדרש

אנשי השבט היו ידועים בחוכמתם הרבה, והתפרסמו במיוחד בזכות ידיעת "סוד העיבור".

על פי ברכת משה והמדרש כי השבטים התחלקו בין לימוד תורה (יששכר) ופרנסה (זבולון), נוסד הסכם יששכר וזבולון, שהוא הסכם בין אדם בעל יכולת כלכלית לתלמיד חכם עני.

לקריאה נוספת

• הערך: יששכר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 383-382.
• יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.

קישורים חיצוניים

• מוסטער:בריטניקה

• מפת נחלת שבט יששכר, אדריכם, 1590, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
• מפת נחלת שבט יששכר, פולר, 1650, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

הערות שוליים

*

טיילן פון דער בלאט זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער