אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:יוסף"

==הסיפור המקראי==

===הבן האהוב===

יוסף היה הבן האהוב ביותר על אביו ולכן העניק לו [[כתונת פסים (יוסף)|כתונת פסים]]. אהבה זו גרמה לקנאה מאחי יוסף. בנוסף, יוסף הביא את דיבת אחיו בפני אביהם – והם שנאו אותו בשל כך{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|א|ד}}}}.

בהמשך,  חלם יוסף חלום ובו הוא ואחיו אוספים [[שעורה|שעורים]] בשדה, ולפתע אלומתו של יוסף קמה, ניצבת על עומדה, והאלומות של כולם משתחוות לאלומתו. המשמעות הייתה ברורה: כל האחים יבואו להשתחוות ליוסף, והוא ימלוך עליהם או ישלוט בם. יוסף, שראה בחלום זה כבחלום הנוסף [[נבואה]], סיפר את חלומו לאחיו, מה שגרם לסיבה נוספת לשנאתם אותו. לאחר מכן חלם יוסף חלום נוסף: בו אחד עשר [[כוכב]]ים, יחד עם [[השמש]] ו[[הירח]], באים להשתחוות לו. הפעם הייתה המשמעות רחבה יותר: לבד מאחד עשר הכוכבים (=האחים, השבטים), יבואו גם השמש (האב, יעקב) והירח (האם{{ביאור|כך ההבנה המקובלת, אך לדעת [[הרמב"ן]] ({{תנ"ך|בראשית|לז|י|קצר=כן}}) מדובר על בני ביתו של יעקב – נשיו ותולדותיו. לדעת הרב [[יעקב צבי מקלנבורג]] (הכתב והקבלה, שם) הירח מייצג גם הוא את יעקב, אם כי פן שונה באישיותו. הסבר נוסף אפשר למצוא ב[[S:ביאור:חלום יוסף הוגשם על ידי יהושע|מאמר בוויקיטקסט]].}}) להשתחוות ליוסף בסופו של דבר. יוסף סיפר גם חלום זה לאחיו. אחיו לא הגיבו לסיפור החלום, ויוסף שב וסיפר את החלום לאביו בפניהם. יעקב הגיב בגערה: {{ציטוטון|הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה?!{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|י}}}}}} [[רש"י]] מסביר שהגערה נועדה לשכך את קנאתם של האחים על ידי יצירת הרושם כי החלום הוא חלום שווא. לכאורה, כיוון שאימו של יוסף – רחל – נפטרה כבר, הרי שאין אפשרות כי החלום יתקיים{{הערה|רש"י מסביר שה"אם" המיוצגת בחלום בדמות ירח היא [[בלהה]] שפחת רחל שגידלה את יוסף. רש"י מביא גם את דברי [[חז"ל]] ב[[תלמוד]], שלמדו מכאן שאין חלום בלי דברים בטלים({{בבלי|ברכות|נה|א}}).}}. אולם, מיד בהמשך נכתב "ואביו שמר את הדבר". מכך ניתן ללמוד, כי יעקב כן האמין שביום מן הימים החלום יתגשם{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|ה|יא}}}}.