אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "אבימלך מלך גרר"

אין ראם פון זיין וואנדערן איז אברהם אריבער וואוינען נעבן פלשתים{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כ|א|יח}}}}. פאר די וואס האבן נאכגעפרעגט וועגן שרה, וואס איז געווען א שיינע, האט ער גענטפערט אז זי איז זיין שוועסטער. אבימלך האט גענומען שרה פאר א ווייב און אין רעזולטאט האט גאט ערשיינט אין זיין [[חלום]]{{הערה|[[מאיר שלו]] צייכנט אין זיין ספר '''ראשית''' (הוצאת [[עם עובד]], 2008) אז דאס איז די ערשטע חלום וואס ווערט דערמאנט אין תנ"ך.}} און האט אים אינפארמירט אז די פרוי איז די פרוי פון אברהם, און אז אבימלך וועט שטארבן אויב ער וועט פארזעצן איר צו האלטן. פון די דיאלאג קען מען פארשטיין אז גאט זאגט עדות אויף אבימלך אז ער האט דאס געטון אומוויסנד, און ער באווייזט זיך עקסטער צו אים כדי אים אפהאלטן פון זינד. צומארגן, דערציילט אבימלך פאר זיינע מענטשן די מעשה, מוסרט אברהם פארן זאגן ליגנט, גיבט אים צוריק זיין ווייב, און שענקט אים אויך א גרויס פארמעגן אלס פארגיטיגונג, אריינגערעכנט [[שאף]] [[רינדער]] און [[קנעכט]], און לאנדט אים אויך צו וואוינען אין זיין לאנד: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב."{{ביאור|האט איז מיין לאנד פאר דיר, אוואו עס געפעלט דיר זיץ}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כ|טו}}}}

שפעטער{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כא|כב|לב}}}} טרעפט זיך אבימלך אין באגלייטונג פון פיכול זיין מיליטער מיניסטער, מיט אברהם און בינדט מיט אים א בונד. אברהם מוכיח אותו על באר מים שגזלו אנשי אבימלך, ואבימלך מצטדק ומשיב לו את הבאר. ואף נשבע כי הבאר היא של אברהם, ועל כן נקבע שמה ל[[באר שבע]]. המקרא מציין כי היחסים הוסיפו להיות תקינים, וכי אברהם גר באין מפריע ימים רבים בארץ פלשתים.

מאורע דומה עבר גם על יצחק{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כו|א|ל}}}}. כאשר פקד את ארץ כנען רעב, לא עזב יצחק את הארץ, אלא בוחר לגור ב[[גרר (אזור קדום)|גרר]], כנראה בשל היחסים הטובים שהיו בין השליט לאביו. גם במקרה הזה אומר יצחק בתשובה לשאלת אנשי המקום שאשתו טובת המראה היא אחותו, לאור החשש שינסו להרוג אותו ולקחת את [[רבקה]]. בפעם הזאת אבימלך נזהר מלמהר לקחת אותה, אולי עקב הניסיון הקודם, ובמהלך הימים רואה או מבין שרבקה ויצחק למעשה נשואים, בשל גילויי החיבה שביניהם - "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". הוא מזמן את יצחק אליו, ומוכיח אותו על כך שאמר כי רבקה היא אחותו, והדבר כמעט גרם לכך, שאבימלך חטא ברבקה. יצחק הצטדק באומרו כי שיקר מחשש שמא יהרגוהו, ואבימלך קיבל את התנצלותו ולאחר תוכחה נוספת: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם."{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כו|י}}}}, הודיע ברבים שליצחק יש הגנה מלכותית, ומי שיפגע בו ובאשתו יומת.

לאחר שיצחק מתעשר וגורם לקנאת הפלשתים, אבימלך מבקש ממנו ללכת מאיתם ולמעשה מגרש אותו. יצחק עובר לגור בקרבת מקום ב[[נחל גרר]]. לאחר מספר מריבות על בארות בין יצחק לאנשי אבימלך, אבימלך עם פיכול שר צבאו ואחוזת רעהו הטוב, מופיע אצל יצחק ומבקש לתקן את יחסיהם, ולכרות ברית גם עם יצחק כשם שכרת ברית עם אברהם, כי ראו שה' היה עמו. יצחק מקבל אותו בתוכחה, אך לבסוף עושה לו משתה. אבימלך ואנשיו אף לנים אצלו, ובבוקר הם נשבעים אחד לשני, במה שנראה כמעשה ברית.

מתגובתו הנסערת של אבימלך למעשה ההסתרה, ומפעולותיו לאחר מכן, ניתן ללמוד שמעשים כאלו כמו לקיחת אשת איש, לא היו מקובלים תחת שלטונו. "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ, כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה, מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי."{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כ|ט}}}}.