אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:רבי שמחה בונם קאליש"

לאחר 19 שנים נוספות, בשנת [[תרס"ו]], החליט לחזור לארץ ישראל, אך בשונה מהנסיעה הקודמת, הוא החליט הפעם לנסוע בגפו ולא התיר לאף אחד להתלוות אליו לנסיעתו באמרו כי הרדיפות שהוא סבל בפעם הקודמת מהשלטון הטורקי היה מחמת עין רעה שהזיקה לו מרוב הפרסום הרב שהיה לנסיעתו. ואכן הנסיעה הזאת עברה ללא שום תקלה. בתחילה הוא התיישב ב[[ירושלים]] ושהה שם עד לאחר [[חג הסוכות]]. ולאחר מכן השתקע בטבריה, שם נפטר לאחר כחודש וחצי בלבד לאחר שהגיע לעיר ב[[ב' בשבט]] [[תרס"ז]], ונטמן בחלקת [[תלמידי הבעש"ט]] ב[[בית הקברות בטבריה]]<ref>תמונה של קברו: http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=108&safaid=6</ref>. בארץ לא רצה לנהוג באדמו"רות, באמרו: "אין גבהות לפני המקום".