באַקוקן דעם קאוד פון באַניצער:למאי נ"מ/שבט לוי

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=שבט לוי|אחר=מעמד הלוויים ביהדות|ראו=[[לוי (יהדות)]]}}
[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 30mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט לוי]]
'''שֵׁבֶט לֵוִי''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[לוי]]''', דריטער זון פון [[יעקב]] און [[לאה]].

לפי התורה שבט לוי כולו נבחר לעבוד ולשרת ב[[בית המקדש]]. מתוך השבט [[אהרון]] ובניו נבחרו לשמש כ[[כהנים]], ויתר בני השבט נועדו למלא את תפקידם כ[[לוי (יהדות)|לויים]]. לפני ייחוס הלוויים, הוקדשו הבכורות מכל משפחות עם ישראל לעבודת הקודש, אך לאחר [[חטא העגל]] הועבר התפקיד אל בני שבט לוי שהיה היחיד שלא חטא{{הערה|{{משנה|זבחים|יד|ד}} ו{{ירושלמי|מגילה|א|יא}}}}.

לפי מדרש מאוחר, לא השתתפו בני שבט לוי בעבודות הפרך בתקופת גלות מצרים וניתנה להם רשות לשבת וללמוד תורה{{הערה|{{מדרש רבה|שמות|ה|טז}}}}.

שבט לוי הוא היחיד שלא ניתנה לו נחלה. מאחר ששבט לוי לא קיבל נחלה בתחומי [[ארץ ישראל]], לעיתים אינו נכלל במניין שנים־עשר השבטים{{הערה|כגון {{תנ"ך|במדבר|יג|ב}}[[חטא המרגלים]]}}.
כאשר הוא נמנה כאחד משנים עשר השבטים, נכללים שבטי [[מנשה]] ו[[אפרים]] כאחד: שבט [[יוסף]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מט|כח}}}}. ע"פ נבואת יחזקאל יזכה גם שבט לוי בעתיד לנחלה בארץ ישראל.


==מבנה השבט==
שבט לוי כולל 3 משפחות מרכזיות, בניו של לוי בן יעקב{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מו|יא}}}}:
* משפחת [[גרשון]].
* משפחת [[קהת]], ממנה יצאו [[משה]] ו[[אהרן]], שהוא וצאצאיו הם הכהנים.
* משפחת [[מררי]].
וכולם חוץ מבני אהרן, הם לוויים

==ברכות לשבט==
===[[ברכת יעקב]]===
'''ברכת יעקב''' לבניו מובאת ב[[פרשת ויחי]] שבסוף ספר [[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|מט|ללא=ספר}}), ובה [[יעקב]] מוסר לבניו אסופת אמירות אישיות כאשר חש שמותו קרב. לוי קיבל תוכחה משותפת עם שמעון.
{{ציטוטון|
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי:
כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר; אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל;}}.

===ברכת משה===
ב[[ברכת משה]] ששבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] נאמר
{{ציטוטון|וּלְלֵוִי אָמַר: תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה.
הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו, וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע, כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ.
יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל, יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ.
בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן.}}

==השבט במדבר==
===סמלי השבט: אבן ה[[חושן]] והדגל===
[[קובץ:Flag of Levi.svg|ממוזער|הדגל של שבט לוי]]
[[קובץ:בית הכנסת - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (39).JPG|ממוזער|סמל אבני החושן של שבט לוי]]

על פי הפירוש{{הערה|1=[[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח}},
על פי סדר אבני ה[[חושן]] שלובש [[כהן גדול|הכהן הגדול]] על לבו, האבן המייצגת את שבט לוי היא אבן ה[[ברקת (אבן חן מקראית)|ברקת]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כח|יז}}}}.

ה"אות" של שבט זה (כלומר ה[[דגל]] שלו) היה ציור של אבני החושן על רקע שליש לבן, שליש שחור ושליש אדום.

===נשיאי השבט===
{{ערך מורחב|נשיאי שבטי ישראל}}
[[משה]] נמנה מבין שבט לוי, אבל לפי הפרשנות היה [[אלעזר הכהן]] נשיא של שבט לוי{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|ג|לב}}}}.

השבט לא שלח נציג לתור את הארץ עם [[שנים עשר המרגלים]] וכן לא נכלל בגזירת ה' של מיתת דור המדבר{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא קכא עמוד ב}}

===בחירת השבט===

כאשר ה' בחר בשבט לוי לעבוד בה[[משכן]] אמר בתורה "וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|ח|יח}}}}. היה תהליך של טהרה להבדיל אותם. נזרק עליהם [[מי חטאת]] וגלחו כל שערותם. הם טבלו את גופם ובגדיהם. [[אהרן הכהן|אהרן]] הניף כל לוי בששה הרוחות. כשבט הקריבו שתי קרבנות [[קרבן עולה|עולה]] ו[[חטאת]] וכל אחד [[סמיכה (קרבן)|סמך]] ידיו על שתי הפרים.

===החנייה והמסע במדבר===
בתקופת נדודי עם ישראל במדבר סיני בדרכו ל[[ארץ ישראל]], כאשר בית המקדש התקיים באופן ראשוני על ידי [[המשכן|משכן]] נייד הניתן לפירוק והרכבה, היה על הלויים תפקיד לפרק ולהרכיב את המשכן, ולשאתו בדרך ממקום למקום. משפחת קהת נשאה את [[כלי המשכן]] - [[ארון הברית]], [[שולחן לחם הפנים]] ועוד, ומפאת קדושתם של הכלים נדרשו הקהתים לשאת את הכלים בידיהם, ולא בעגלה, ככתוב: "כי עבודת הקדש עליהם, בכתף ישאו"{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|ז|ט}}}}. משפחות גרשון ומררי, הנושאות את קרשי המשכן ויריעותיו, קיבלו לשם כך עגלות.

בזמן חנייתם של [[יהודים|בני ישראל]] במדבר, חנה שבט לוי במרכז מסביב ל[[המשכן|משכן]] ואזור חנייתם כונה בשם [[מחנה לויה]] אשר קדושתו הייתה גדולה מקדושת כלל [[מחנה ישראל (מדבר סיני)|מחנה ישראל]] ולכך היו השלכות הלכתיות.
* אוהליהם של משפחות משה ואהרון היו ממזרח לאוהל מועד במקביל לשבטים, יהודה יששכר וזבולון. שבטי דגל המזרח, היו הראשונים בסדר המסע וסדר החניה. אחריהם צעדו שבטי דגל דרום וכן משפחת הקהתי וכלי המשכן.
* אוהליהם של בני משפחת הקהתי היו מדרום לאוהל מועד, במקביל לשבטים ראובן שמעון וגד. ב[[קורח|מחלוקת קרח ועדתו]] היה ביטוי לשכנות זו כאשר לסיעתו של קרח חברו [[דתן ואבירם]] ו[[און בן פלת]] משבט ראובן.
* אוהליהם של בני משפחת המררי היו מצפון לאוהל מועד, במקביל לשבטים: דן, אשר ונפתלי.
* אוהליהם של בני משפחת הגרשוני היו ממערב לאוהל מועד, במקביל לשבטים: אפרים, מנשה ובנימין. שבטי דגל המערב היו האחרונים בסדר המסע.

==תפקידי הלויים בבית המקדש==
הלויים היו מעובדי [[בית המקדש]] יחד עם ה[[כהן|כוהנים]]. בתקופת דוד ושלמה כשהפולחן היה לבסיס להשפעה ממלכתית, היה ללויים מעמד רם גם בסדרי המשטר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אברמסקי, שמואל|שם=האנציקלופדיה העברית|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ|שנת הוצאה=תשכ"ט|כרך=כ"א|עמ=367}}}}. ללויים היו שני תפקידים עיקריים בבית המקדש{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=תא-שמע, י.|שם=האנציקלופדיה העברית|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=חברה להוצאת אנציקלופדיות|שנת הוצאה=תשכ"ט|עמ=368-69|כרך=כ"א}}}}:

=== שמירת המקדש ===
{{הפניה לערך מורחב|שמירת המקדש}}

שוערים - שמירה בשערי המקדש והגפת השערים בסוף היום. מבין עשרים וארבע נקודות שמירה במקדש, היו עשרים ואחת נקודות מאוישות בידי הלויים, ויתר השלוש אוישו על ידי כהנים{{הערה|{{משנה|תמיד|א|א}}}}.

=== שירת הלווים ===
{{הפניה לערך מורחב|שירת הלוויים}}

בזמן הקרבת [[קורבן התמיד]] ו[[ניסוך המים]] היו הלווים שרים את המזמור הקבוע לאותו היום, חלק מהלווים היו שרים בפה וחלק אחר היו מנגנים בכלי נגינה. לזכר אותו שיר תיקנו חז"ל להוסיף ב[[תפילת שחרית]] '[[שיר של יום]]'.

מלבד שני תפקידים אלה, היו הלויים מסייעים לכהנים בעת הצורך בעבודות שונות במקדש, כגון בשחיטת הקרבן והפשטת עורו{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|ל|יז}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יא|ללא=ספר}}}}.

לוי שנתמנה לתפקיד מסוים - אסור היה לו לעסוק בתפקיד אחר, כך מסופר מר במשנה: "מעשה ב[[רבי יהושע בן חנניה]] שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל [[רבי יוחנן בן גודגדא]].
אמר לו: בני! חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים, ולא מן השוערים"{{הערה|{{בבלי|ערכין|יא|ב}}}}. הגמרא אף קובעת, שלוי "משורר ששיער - במיתה" (חייב [[מיתה בידי שמים]], אם עשה זאת ב[[מזיד]]; אך לא ייהרג בידי בית דין).

לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]], נותר כ[[סמל]] וכזיכרון להיות הלוי משרת בבית המקדש, טקס נטילת ידי הכהנים על ידי הלווים לפני [[ברכת כהנים]]. כמו כן בן לאם משבט לוי פטור מ[[פדיון הבן]] וכן בסדר העולים ב[[קריאת התורה]] מקדימים איש משבט לוי בטרם מעלים איש מישראל.

==חובות הלויים וזכויותיהם בארץ==
{{הדגשה|לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּ
ם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יח|א}}}}: שבט לוי הוא השבט היחיד שלא זכה לקבל חלק ונחלה בארץ ישראל. כחלופה לנחלה קיבל השבט 48 [[ערי הלויים|ערים]] שהיו מפוזרות ברחבי הארץ{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יד|ד}}}}. הדבר נרמז כבר בדברי יעקב על שמעון ולוי לפני פטירתו: {{ציטוטון|אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מט|ז}}}}. הדבר איפשר ללויים למלא את תפקידם בהוראת התורה ברחבי הארץ, כדברי משה לשבט לוי לפני פטירתו: {{ציטוטון|וּלְלֵוִי אָמַר...יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|ח|י}}}}. ערי הלויים שימשו גם כ[[ערי מקלט]]{{הערה|{{בבלי|מכות|י|א}}}}.

בנוסף, נאסר על שבט הלוי ליהנות מן הביזה והשלל ממלחמות ישראל{{הערה|[[משנה תורה]], הלכות [[שמיטה]] ויובל, פרק יג הלכה י}}.

כתחליף לנחלתם בארץ ישראל קיבלו הכהנים והלוויים מתנות כהונה ולוויה.
הכהנים קיבלו 24 מתנות המיוחדות להם, ואילו שאר שבט לוי קיבל מתנה הנקראת [[תרומות ומעשרות|מעשר ראשון]], עשרה אחוזים מכל יבול הארץ. יש לציין כי בזמן [[עזרא הסופר]] נקנסו הלוויים בשל סירובם לעלות לארץ.
[[קנסו של עזרא|עזרא ציווה]] על העם שלא להפריש את המעשר הראשון ללויים ובמקום זה לתת את המעשר לכהנים.

עדות נוספת למתנה מיוחדת וחד פעמית שניתנה לשבט לוי אנו מוצאים בספר [[במדבר]]: {{ציטוטון|וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה'}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לא|ל}}}}.
שם מסופר על [[משה]] רבנו שצווה להעניק לשבט לוי מכס אחד מחמש מאות משלל המלחמה במדיין.

==שבט לוי כמורי הלכה==
על פי המדרש, ייעודם של שבט לוי כמורי הלכה נקבע על ידי [[יעקב אבינו]]. הייעוד מפורש ב[[תורה]] בברכת [[משה]] רבנו (במשנה תורה) שמעודדת את שבט לוי לעסוק בתלמוד תורה והוראת הלכותיה את [[יהודים|בני ישראל]].

אף על פי שלפי המקורות בתנ"ך ניתנה משמעות רבה לבני לוי כמורי דת, בדברי [[חז"ל]] מובהר שאין הוראת התורה נחלתם הפרטית של בני לוי לבד אלא גם שאר שבטי ישראל מוכשרים ללמד את הלכות התורה. ואכן במאמרי חז"ל מופיעים גם ציטוטים רבים אודות כישרונם של בני [[שבט יהודה]] ו[[שבט יששכר]] כמורי הלכה.

===לפני מתן תורה===
ב[[מדרש הגדול]] ובכתבי הרמב"ם מתואר יעקב כמי שקבע את ייעודו של שבט לוי כמורי הלכה{{הערה|1=בלשון הרמב"ם: יעקב אבינו..הבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך ה' ולשמור מצוות אברהם וציווה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה כדי שלא ישתכח הלימוד -הלכות עבודה זרה א טו }}{{הערה| מדרש הגדול בראשית מח:ה}}. העדיפות נשמרה מימי [[שלושת האבות]] עד [[מתן תורה]] בתור [[מנהג (הלכה)|מנהג]], ואחריו נקבע מנהג זה כמצווה.
<!-- -אהרן אחיך שהוא לוי בעל חכמה בלי ספק ככל אחיו הלוים.-ספו' שדיד

-ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך..אמרו כל מי שהוא עושה לבינה נוטל שקל..והיו מיגעין עצמן יותר מדאי..חוץ מעמרם של נתפתה לבו אלא היה עושה לבינה בכל יום..-מדה"ג שאיג

-"ילוה אישי" כי שלשתם (א כתר, י חכמה, ש תשובה/בינה)חבור אחד ודבר אחד ומטעם זה היו בני לוי מורי התורה והחכמה שנא' "יורו.."..-בחיי בכטלד

-הנשיאים שהן בבחי' המלכות .. קטן בערך מאד לגבי מדרגת אהרן..ושבטו שבט לוי שהובדל למעלה משבטי בני ישראל להיותו בבחי' קו האמצעי שעולה בפנימיות הכתר.-מאמ"צ במ' ג תתקכו

-הלוים..שרשם בבחי' הגבורות דאמא ..(הנשיאים ..שרשם.. מדות דבינה שנמשך במחשבה בבחי' ה"ג מנצפ"ך דיסוד אימא) ..שרש הגבורות דלוים ..בפנימיות דבינה בג"ר שבה..ששם התגלות ..פנימיות עתיק יומין .. ע"כ היו הלוים במעלה עליונה על כל ישראל והבדיל אותם לשרת בקודש..בכוחם להעלות כל העלאה ובירור.. דנשמת ישראל.. במה שהיו משרתים לכהנים.-מאמ"צ במ' ג תתקנח
 -->

פרשני המקרא, מצביעים על כך שכבר כאשר תואר במקרא נתינת שמו של לוי, מתוארת קריאת שמו בצורה שונה.

===המקורות בתורה===
בברכת משה לשבטי ישראל טרם מותו בירך את שבטו, שבט לוי, ביכולת מיוחדת להורות הלכות התורה אל כלל ישראל;{{ציטוטון|וּלְלֵוִי אָמַר.. יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל}}{{הערה|שם=דבריםלגי|1={{תנ"ך|דברים|לג|י}}}}.

====במדרש ובתלמוד====
ב[[תלמוד בבלי]] מופיעה אמרה בשמו של [[רבא]] אודות כישרון בני לוי להורות בתורה; {{ציטוטון|{{מונחון|לא משכחת|לא מצוי}} {{מונחון|צורבא מרבנן|תלמיד חכם}} {{מונחון|דמורי|עם יכולת להורות בתורה}} אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר. לוי, דכתיב {{ציטוטון|יורו משפטיך ליעקב}}{{הערה|שם=דבריםלגי}}. יששכר, דכתב {{ציטוטון|וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|יב|לג}}}} ואמא יהודה נמי דכתיב {{ציטוטון|יהודה מחוקקי}}? (מתרץ רבא:) {{מונחון|אסוקי שמעתא|להפיק/להוציא את שמועות התורה}} {{מונחון|אליבא דהילכתא|כפי ההלכה}} {{מונחון|קאמינא|התכוונתי לומר}}}}{{הערה|{{בבלי|יומא|כו|א}}}}

==שבט לוי כשוטרים==
{{ערך מורחב|שוטר (מקרא)}}
התלמוד מפרש (מסכת יבמות פו עמוד ב) כי בתקופת המקרא "לא היו מעמידין שוטרין אלא מן הלוים". ה[[משך חכמה]] מפרש כי כבר בדור [[יציאת מצרים]] התחילה בני לוי בתפקידם זה{{הערה|-המעט מכם כי הבדיל.. להקריב..ויקרב.." ייתכן כי המה הובדלו מכל ישראל במצרים, שלא נשתעבדו שם (שמו"ר ה כ) והיו מקיימין המצות במצרים, וזהו שאמרו(שם יט ו)כי שמרו אמרתך כו' במצרים. ולדעתי היו השוטרים הם משבט לוי כי לא היו משועבדים ולכן אמר ביבמות (פו :)לא היו מעמידין שוטרין אלא מן הלוים כו', כי זכו זה ממצרים והיו מזוככי השכל ודבוקים במושכלות ולא היו טרודים בחומר ולבנים ולא עבדו ע"ז, לכן היו ראוים לעבוד עבודת ה'- משך חכמה לספר במדבר טז ט}}. כן מוזכר בסוף ימי [[דוד המלך]] שהעמיד שוטרים מבני לוי{{הערה|דברי הימים א כג א "ודויד זקן .. ויאסף את כל שרי שרי ישראל והכהנים והלוים ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה .. שלשים ושמונה אלף .. מאלה .. ושטרים ושפטים ששת אלפים"}}. כמו כן בספר [[דברי הימים]] מוזכר תפקידם של בני לוי כשוטרים; "וגם בי"ם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ה' ולריב".

==ראו גם==
* [[לוי (יהדות)|לוי]]
* [[כהונה]]
* [[ערי הלויים]]

==לקריאה נוספת==
* [[רבי יעקב קופשטיין]], '''תורת הלוים''', כל המצוות והדינים השייכים ללוים, ב' חלקים, וילנה תרס"א. 
* '''משפט הלויים א' ''' - [[נטילת ידיים]] לכהנים מידי הלויים, אליעזר שופט, ירושלים תשע"ג[http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?docId=NNL_ALEPH003597153&vid=NLI].
* [http://tablet.otzar.org/book/book.php?book=142993&width=-17&scroll=0 תורת הכהן והלוי בימינו], [[ברוך ישר]], באתר [[אוצר החכמה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=לוי}}
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1025 שבט לוי], באתר "דעת"
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/mikdash/kaztanel1.htm מעמד שבט לוי במקדש], באתר "דעת"
*[http://www.biu.ac.il/jh/parasha/kiteze/zol1.html שבט לוי במלחמות ישראל], מאמר מאת [[יהודה זולדן]] באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]]
*[https://revivim.yhb.org.il/2017/08/10/הלויים-ומודל-החזקת-התורה/ הלויים ומודל החזקת התורה], מאמר של [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]] על תפקיד שבט לוי.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{שבטי ישראל}}
[[קטגוריה:שבט לוי|*]]
[[קטגוריה:פרשת ויחי]]
[[קטגוריה:פרשת במדבר]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=שבט לוי|גרסה=31216887}}