באַקוקן דעם קאוד פון באַניצער:למאי נ"מ/שבט דן

[[קובץ: Stamp of Israel - Tribes - 50mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט דן]]

'''שֵׁבֶט דָּן''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[דן]]''', פיפטער זון פון [[יעקב]], בכור פון [[בלהה]], די דינסט פון [[רחל]]. 

==ברכות לשבט==
===[[ברכת יעקב]]=== 
בברכת יעקב מוזכר דן במקום השביעי, מיד לאחר בניה של [[לאה]], כלומר דן מוזכר כבכור בני השפחות. 
{{הדגשה|דָּן יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר.; 
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. 
|{{תנ"ך|בראשית|מט|טז|קצר=כן}}}}.

===[[ברכת משה]]===
ב[[ברכת משה]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] נאמר
{{הדגשה|
וּלְדָן אָמַר: דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן.
|{{תנ"ך|דברים|לג|כב|קצר=כן}}}}.

==השבט במדבר==
===סמלי השבט: אבן ה[[חושן]] והדגל===
[[קובץ:Flag of Dan.svg|ממוזער|הדגל של שבט דן]]
[[קובץ:בית הכנסת - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (37).JPG|ממוזער|סמל הנחש של שבט דן]]

על פי הפירוש{{הערה|1=[[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], בפירושו ל[[פרשת תצוה]], פרק כ"ח}}, 
האבן שמייצגת אותו היא אבן ה[[לשם (אבן חן מקראית)|לשם]] שאותה נשא [[אהרון]] הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

בעקבות [[ברכת יעקב]] לשבט דן "יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח..." בדגל של דן נבחר הנחש להיות על רקע בצבע ספיר.
סמל נוסף של שבט דן, המועדף על אלו אשר אינם רוצים להציג תמונות של חיות ב[[בית כנסת]], הוא המאזניים המסמלים את הדין, על פי הפסוק הקודם בברכת יעקב: "דן '''ידין''' עמו ...".

===[[נשיאי שבטי ישראל|נשיאי השבט]] ===
ב[[ספר במדבר]], [[פרשת נשא]] נזכר [[נשיאי שבטי ישראל|נשיא]] שבט דן במדבר: אחיעזר בן עמישדי ({{תנ"ך|במדבר|א|יב|קצר=כן}}).

===המסע במדבר ועובדות על השבט===
בתיאור מחנה בני ישראל ב[[ספר במדבר]], דן מופיע כראש הדגל של בני השפחות חוץ מ[[שבט גד]] המסתפח לדגל של [[שבט ראובן]] . 
מקום חנייתו של השבט היה מצפון למשכן בראש, יחד עם [[שבט אשר|אשר]] ו[[שבט נפתלי|נפתלי]] ({{תנ"ך|במדבר|כז|קצר=כן}}).

בעת המסע במדבר היה שבט דן השבט השני בגודלו. 62,700 נפש במניין הראשון ({{תנ"ך|במדבר|ב|קצר=כן}}), ו- 64,400 נפש במפקד השני ({{תנ"ך|במדבר|כו|קצר=כן}}). 
אף על פי כן דן נמנה במקום העשירי בלבד בשני המיפקדים. 
גם את קורבנו בעת [[חנוכת המשכן]] הוא העלה ביום העשירי בלבד.

שבט דן, לפי שהיה מרובה אוכלוסין, היה השבט המאסף: תפקידו היה לאסוף את הדברים האבודים של השבטים ולהשיב את האבידה.{{הערה|"לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו. הדא הוא דכתיב 'מאסף לכל המחנות לצבאותם'" (ירושלמי, עירובין, פ"ה, ה"א)}}
==נחלת השבט==
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]]
{{הפניה לערך מורחב|נחלת שבט דן}}

עם ההתנחלות בארץ ישראל קיבל דן את צפון שפלת החוף, בשכנות לשבטי [[שבט בנימין|בנימין]], [[שבט יהודה| יהודה]] ו[[שבט אפרים|אפרים]], וגבולותיו היו בין העיר [[לוד]] ו[[נחל שורק]] בדרום ל[[נחל קנה]] בצפון{{הערה|    ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש, ושעלבין ואילון ויתלה, ואילון ותמנתה ועקרון, ואלתקה וגבתון ובעלת, ויהד ובני ברק וגת רמון, ומי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו. {{תנ"ך|יהושע|יט|מא|מו|קצר=כן}}}}. 
שבט דן תפס בכך את שטחה של מלכות [[תל גזר|גזר]] ה[[כנען|כנענית]].
במזרח ובדרום מזרח מגיעה הנחלה עד מבואות [[תל בית שמש|בית שמש]] וכוללת את [[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]], ממנה בא המפורסם מבני השבט, הריהו [[שמשון]].

נראה שלשבט דן הסתפחו משפחות מבני החיווי, מאזורי צפון הנחלה, בסביבות העיר [[שכם]]. נראה ששבט אפרים השתלט על אזורים אלו, והדף את שבט דן אל עבר שפלת החוף. "ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס" ({{תנ"ך|שופטים|א|לה|קצר=כן}}). 

אזור שפלת החוף היה אזור עימות מרכזי עם קבוצת ערי ה[[פלשתים]] החזקות והחמושות היטב, ששכנו מדרום לנחלת דן. הפלשתים החזקים, בעלי מרכבות ברזל, דחקו את שבטי ה[[אמורי (עם)|אמורי]], ואלה מצדם הפעילו לחץ על גבולות נחלת דן ודחקו את השבט אל תוך ההרים, הלאה מהים. "וילחצו האמורי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק".

סיפורי שמשון הם רמז למאבק העיקש של בני השבט לשרוד בנחלתם מול לחצם הגובר של הפלשתים, לאחר שאלה מיגרו את שארית האמורי. נראה שבני השבט ניהלו מאבק גרילה בפלשתים, לפי האמור: "יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר" ({{תנ"ך|בראשית|מט|יז|קצר=כן}}).

עם זאת לא יכול השבט לעמוד לבדו מול העוצמה הצבאית של הפלשתים ונאלץ לנדוד ולהתיישב בצפון מזרח הארץ, בקרבת הנחלים [[נחל דן|דן]] ובניאס ({{תנ"ך|שופטים|יח|קצר=כן}}). נראה שבמקומו החדש צבר השבט,
שעתה היה מהקטנים בשבטי ישראל, עוצמה צבאית ניכרת, והשתלט על שטח רחב שכלל את [[עמק החולה]] הפורה, [[אבל בית-מעכה]] וחלקים מ[[הבשן]] המערבי. 

נראה שחלק מבני דן עדיין דבקו בנחלתם הקודמת וישבו לחוף [[הים התיכון]]. למדים זאת משאלתה של [[דבורה הנביאה]]: "ודן למה יגור אוניות?" ({{תנ"ך|שופטים|ב|יז|קצר=כן}}).

[[תל דן|העיר דן]], היא העיר לייש לפני הכיבושים של דן, הפכה למרכז מנהלי ובעיקר פולחני חשוב מאוד. נראה כי בני דן החלו לעבוד עבודה זרה וכנראה עשו זאת במקביל לעבודת ה'.

המלך [[ירבעם בן נבט]] גם הוא קבע את העיר דן למרכז של עבודה זרה, ובני דן הביאו עימם את האפוד, הפסל התרפים והמסכה.

בתקופה זו הייתה דן עיר חשובה ומרכזית וזה מקור המושג מדן ועד [[באר שבע]] המוזכר פעמים מספר, ואין הכוונה שדן היא העיר הצפונית ביותר אלא העיר החשובה של הצפון, וכך גם באר שבע בדרום.

==גבורתו של השבט==

הרב מאלי{{הערה|1=במאמרו [http://tora.us.fm/tnk1/sofrim/mali/nxlot_dn.html נחלת שבט דן בספר יהושע ובספר יחזקאל]}} מציין את התכונות המיוחדות לשבט דן הן '''דין וגבורה.''' יעקב אבינו בברכתו לדן אומר : "דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר (מקור: {{תנ"ך|בראשית|מט|טז|יז|קצר=כן}})". הנחש מציין את האויב המכה מכה אנושה מאחור בערמומיות בלא שהמוכה מרגיש בו. הנחש בעל הארס הוא סמל להרס וחבלה.

[[משה]] בברכתו מדגיש שני דברים: את גבורתו של דן, ואת שייכותו לצפון. " "וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן" ({{תנ"ך|דברים|לב|כג|קצר=כן}})

בתקופת השופטים, מתגלית דמותו של [[שמשון]] אף הוא{{דרושה הבהרה|סיבה=מי עוד?}} משבט דן. שמשון הוא שיא של גבורה גופנית. הוא משתמש בה על מנת להושיע את ישראל. שמשון בכוחו הגדול נאבק לבדו מול כל מחנה הפלשתים ויכול להם. גבורתו מקורה בגבורה הכללית של שבט דן, אך נובעת מ[[נזיר (יהדות)|נזירותו]] - "נזיר אלוקים אני מבטן אמי..." ({{תנ"ך|שופטים|טז|יז|קצר=כן}}). 

חז"ל מספרים: "בשעה שבאו לקבור את יעקב ב[[מערת המכפלה]], בא עשו וערער: יש מקום במערה לארבעה זוגות. אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה. נשאר מקום לזוג נוסף. יעקב קבר בחלקו את לאה והמקום שנשאר הוא שלי. אמרו לו יעקב קנה ממך את מקומך, שנאמר "בקברי אשר כריתי לי", כרה לשון מכירה. אמר להם הראו לי שטר מכירה, אמרו לו השטר במצרים, ילך נפתלי שהוא אילה שלוחה. רץ נפתלי למצרים, ובינתיים התעכבה הלויה. '''[[חושים (אישיות מהתנ"ך)|חושים בן דן]] היה שם'''. כיון שהיו אזניו כבדות, לא שמע את כל המשא ומתן. שאל אותם מה זה? אמרו לו עשיו מעכב עד שיבוא נפתלי ממצרים. אמר להם ועד שיבא נפתלי ממצרים, יהי אבי אבא מוטל בבזיון? לקח מקל והכה בראשו של עשיו, נשרו שתי עיניו למרגלות יעקב... ומת עשיו ([[מסכת סוטה]] דף יג א) . 

אף בעת הוויכוח של יהודה עם יוסף לאחר שנתפס בנימין עם הגביע בידו, מסופר על גבורתו של חושים בן דן. "אמר יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין... מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ארבע מאות פרסה, עד ששמע חושים בן דן וקפץ מארץ כנען ובא אצל יהודה ושאגו שניהם וביקשה ארץ ליהפך, עליהם אמר איוב שאגת אריה וקול שחל". שאגת אריה זה יהודה שכתוב בו גור אריה יהודה, וקול שחל זה חושים בן דן ששניהם נמשלו כארי שנא' דן גור אריה..." ([[בראשית רבה]] צג ז).

== השבט בארץ ישראל ==
ב[[ברכת משה]] ({{תנ"ך|דברים|לג|קצר=כן}}) מוזכרים בני השפחות לאחר בני הגברות ודן מוזכר שני, לאחר [[שבט גד|גד]] הצעיר ממנו. 

כך גם ב[[שירת דבורה]] ({{תנ"ך|שופטים|ה|יז|קצר=כן}}), לאחר שבטי בני הגברות ([[רחל]] ולאה) דן מופיע אחרי גד. 

ישנם המסבירים את הירידה בחשיבות בני דן בכך שבהתנחלות בארץ הם נדחקו מנחלתם והפכו לשבט קטן יחסית.

== סופו של שבט דן ==
המלך הארמי [[בן הדד השלישי]] בזז את נחלת דן אך עדיין היא המשיכה להתקיים באופן עצמאי. המלך [[תגלת פלאסר השלישי]], מלך [[אשור]], עלה על [[ממלכת ישראל]] בשנת 734 לפנה"ס ניתק את נחלת דן ואת כל צפון הארץ מממלכת ישראל והפך אותם לפחווה אשורית. רוב חברי השבט הוגלו לאשור, יחד עם שאר שבטי ממלכת ישראל, לאחר שזאת פלשה לממלכת ישראל (722 לפנה"ס). שבט דן נעלם מדפי ההיסטוריה, ונחשב לאחד מעשרת השבטים האבודים של ישראל.

על פי מסורות מסוימות בני [[יהדות אתיופיה]] הם ממוצא שבט דן.

== ראו גם ==
*[[מוצא ביתא ישראל#אלדד הדני|מוצא ביתא ישראל]]

==לקריאה נוספת==
* [[נחלת שבט דן]]
*[[יאיר זקוביץ|זקוביץ, יאיר]] ו[[אביגדור שנאן|שנאן, אביגדור]], '''לא כך כתוב בתנ"ך'''. תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2004. עמ' 112–122.
* essays on indo-aryan mythology" by: Narayan Aiyangar" (עמוד 299; dānu).

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=דן}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שבטי ישראל}}

[[קטגוריה:שבט דן|*]]
[[קטגוריה:פרשת ויחי]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=שבט דן|גרסה=27839235}}