באַקוקן דעם קאוד פון דרעפט:יוכבד

{{דרעפט}}
{{תנ"ך פערזענליכקייט
| שם = יוכבד בת לוי
| כיתוב = 
| תאריך לידה = 
| מקום לידה = מצרים העתיקה
| מקום פטירה = כנען {{מקור}}
| מקום קבורה = קבר האימהות {{מקור}}
| אב = לוי
| אם = עדינה
| בן זוג = עמרם
| קינדער = מרים, אהרן, משה
| תקופה = -
| עיסוק = עבד
| בתנ"ך = ספר שמות, פרק ב'
| גיל פטירה = -
}}

'''יוֹכֶבֶד''' איז א [[תנ"ך פערזענליכקייט]], טאכטער פון [[לֵוִי]], ווייב פון [[עמרם]] און די מאמע פון [[מרים הנביאה|מרים]], [[אהרן הכהן|אהרן]] און [[משה רבנו|משה]]. 

צוליב איר באשלוס צו באהאלטן [[משה בתיבה (סיפור בתנ"ך)|איר זון, משה, אין קאסטן]] און אים לייגן אין די וואסערן פון [[יאור]], איז משה געראטעוועט געווארן פון די באפעל פון [[פרעה]] צו פארטיליגן אלע נייע אינגלעך פון די [[איד]]ן. נאך וואס [[בתיה בת פרעה|די טאכטער פון פרעה]] האט ארויסגענומען משה פון יאור, האט זי געברענגט צו אים א אידישע [[זייגן|זייגערין]]{{הערה|"אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת"}}, דאס איז געווען זיין מאמע יוכבד, און זי האט אים געזייגט און אויפגעצויגן ביז ער איז גרויס געווארן.

די טייל פון יוכבד בסיפור לידתו וגידולו של משה לא מסופר בהרחבה, אולם הוא חלק מסיפור שיש בו נשים רבות יחסית לשאר סיפורי התורה (יוכבד, מרים, בת פרעה, שפרה ופועה). [[חז"ל]] עמדו על יחודו של הסיפור והקדישו ליוכבד כמה מדרשים.

==מקור שמה==
הרכיב 'יו' מופיע רבות בשמות בתנ"ך כקיצורו של [[שם ה']]. הרכיב 'כבד' נפוץ בשמות שמיים ב[[היסטוריה של המזרח התיכון|מזרח הקדום]], ומשמעו 'מכובד'. אם גם כאן הרכיב 'יו' הוא קיצור לשם ה', הרי שיוכבד הוא השם הראשון במקרא העושה שימוש [[שם תאופורי|תאופורי]] בשם זה, והשם היחיד מסוגו המופיע לפני התגלות [[השם]] למשה ב[[הסנה הבוער|מעמד הסנה]]<ref>אנציקלופדיה מקראית, כרך ג</ref>.

== קורות==

אמו של משה מופיעה לראשונה עם תחילת סיפורו של משה רבינו, ב{{תנ"ך|שמות|ב}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא-יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח-לוֹ [[תיבת גומא|תֵּבַת גֹּמֶא]] וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.}}

הסיפור עוסק בקשר שבין אם לתינוקה, שנולד בצל גזירות חמורות המורות להרוג אותו עם לידתו. מדרש [[שמות רבה]]{{הערה|{{מדרש רבה|שמות|א|כ}}.}} שואל כיצד למרות הגזרות החמורות לא נתגלו ההריון והלידה ודורש כי הלידה הייתה קלה מאוד, ללא כאב, ולכן גם השומרים המצרים לא הרגישו בהתרחשותה{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], [[אביגדור שנאן]], '''לא כך כתוב בתנ"ך''', פרק יח: איך הייתה לידתו של משה?, עמ' 155.}}. על פי ה[[תרגום המיוחס ליונתן]], יוכבד ילדה את משה בסוף החודש השישי להריון. [[מדרש הגדול]] לאותו פסוק קבע שמשך ההריון היה שישה חודשים ושני ימים בלבד.

על פי התלמוד{{הערה|שם, יב א}}, בעלה של יוכבד, עמרם, התגרש ממנה לנוכח הגזירות על מנת למנוע את הסיטואציה הנוראה שבה יש להרוג תינוקות. ביתו, מרים שכנעה אותו לשאת את אימה מחדש כשהיא טוענת כלפיו: "פרעה גזר רק על הזכרים ואתה גוזר בין על הזכרים ובין על הנקבות". הוא נשא אותה מחדש ובהמשך נולד משה.

יוכבד, אימו של הילד עשתה כל שביכולתה לשמור עליו, עד שלא היה עוד ביכולתה לשמור את דבר קיומו בסוד. על מנת שלא להתמודד עם ההכרח להרוג את בנה, היא מצאה פתרון ביניים - היא הניחה את הילד בתיבה בנהר וקוותה לטוב. לאחר ש[[בתיה בת פרעה|בת פרעה]] מצאה את התיבה, מרים, אחותו של משה, הציעה לקרוא ל[[מינקת]] עבריה, והביאה בעצם את יוכבד{{הערה|שמות ב', ד'-ח'}}. בת פרעה מסרה את הילד לידיה של יוכבד וביקשה ממנה להניק אותו תמורת שכר. רק לאחר שהילד גדל ולא היה צריך לינוק, יוכבד מסרה אותו לבת פרעה, שהעניקה לו אז את השם "משה" וגידלה אותו כבן. על פי [[מדרש רבה]], ניתנו למשה עשרה שמות, והשם שנתנה לו יוכבד היה יקותיאל{{הערה|ספר הישר, פרק כ"ה}}.

חז"ל נדרשו לסוגיית ריבוי הדמויות הנשיות בסיפור; על פי התלמוד{{הערה|{{בבלי|סוטה|יא|ב}}}} יוכבד היא [[שפרה ופועה|שפרה]], אחת משתי ה[[מיילדת|מיילדות]] העבריות שסירבו להרוג את תינוקות בני ישראל על אף דרישתו של מלך מצרים, והיא נקראה כך על שום שמשפרת את הולד.

==מדרשים נוספים לסיפורה==
בניסיון להרחיב את המעט הידוע על יוכבד, עסקו פרשנים לאורך הדורות בסוגיות שונות העולות מהכתוב.

===זהות אמה===
בתיאור לידת יוכבד בתורה לא הוזכר שם אמה: "וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם" (במדבר כו נט). אמנם בספר דעת זקנים מבעלי התוספות כתב בפירוש הפסוק, ששם אמה היה 'אותה', וכוונת הפסוק ש'אותה' ילדה את יוכבד. אמנם במפרשים אחרים נמצאו שמות אחרים לאם יוכבד, יש שכתבו ששם אימה היה עדינה בת יובב בן [[יקטן]]{{הערה|ספר הישר, פרשת וישב.}}. וב[[ספר היובלים]] מובא ששמה היה מילכה מבנות ארם, מזרע בני [[תרח]]{{הערה|פרק לד, כח. וכעיין זה בספר [[צוואות השבטים|צוואת השבטים]], (צוואת לוי) שכתב ששם אשתו הייתה 'מלכה'}}.

===כרונולוגיה===
ב[[ספר במדבר]] נאמר: "...יוֹכֶבֶד בַּת-לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם..." (כ"ו, נ"ט) מכאן שיוכבד נולדה ב[[מצרים]]. המדרש מסביר כיצד ייתכן שהיא נכללת בין שמות בני ישראל הבאים מצרימה{{הערה|שהיו 33 בני [[לאה אימנו]] ומופיעים ברשימה רק 32 שמות}}, ויוצא מכך שהיא נמנתה אף על פי שעדיין לא נולדה. ב[[מסכת סוטה]] נמצאנו למדים: "לידתה במצרים ואין הורתה במצרים" (י"ב, א').

לפי [[צוואות השבטים|צוואת לוי]] בארמית שנמצאה ב[[גניזת קהיר]], נולדה 16 שנה אחרי [[ירידת יעקב למצרים]], כאשר אביה היה בן 64. תאריך הלידה הוא באחד לחודש השביעי{{הערה|[https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-00016-00094/2 צילום הקטע]}}, שהוא [[ראש השנה|יום הזכרון]], שחל ב[[הלוח העברי|לוח העברי]] ב[[א' בתשרי]], וב[[לוח השנה במגילות קומראן]] אמור לחול ב[[נקודת השוויון|יום השוויון]] של ה[[סתיו]].

===גילה של יוכבד===

על הנישואין מחדש (על פי התלמוד) של עמרם ויוכבד נאמר "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ב|א}}.}} ובהמשך נולד משה. כאשר עמרם החזיר את יוכבד "היא נהפכה להיות נערה", אף על פי שכבר הייתה בת מאה שלושים שנה: לפי המסורת, [[שבטי ישראל|בני ישראל]] היו במצרים מאתים ועשר שנים, וכאשר יצאו, היה משה בן שמונים שנה. אם כן, יוכבד התעברה מעמרם כאשר הייתה בת מאה ושלושים{{הערה|{{בבלי|סוטה|יב|א}}.}}. לפי [[סדר עולם]] פרק ט', יוכבד נכנסה ל[[ארץ ישראל]], בהיותה בת 250.

להשלמת העניין דן ה[[רמב"ן]] בגילו של אביה, [[לוי (אישיות מהתנ"ך)|לוי]] בנו של [[יעקב]] אבינו. בבואו למצרים היה בן 44 שנה. ואחרי ימים רבים, נגיע ל-100 שנה. ומוסיף הרמב"ן: "והנה יהיו בזה שני פלאים, שיהיה הוא זקן כאברהם אשר הזכיר הכתוב{{הערה|ספר בראשית יז יז}}: '''הלבן מאה שנה יולד''', וכתיב: '''ואדני זקן''' ותהיה היא זקנה בלדת משה "ואם נאחר עוד לידתה לסוף ימי לוי, הנה יהיה פלא גדול משל אברהם."

ומסכם הרמב"ן: "והנה אם יהיו ימי יוכבד כימי אביה, ותתקיים בה הלחות עד קרוב לזקנתה כמשפט הנשים, איננו פלא אם תוליד בזמן אשר נתנו לה רבותינו, מפני שרצה הא-להים לגאול את ישראל על ידי האחים האלה ולא הגיע הקץ, (ולכן) איחר לידתם ימים רבים עד כי זקנה אמם. ולא יפלא מה' דבר."

ה[[אבן עזרא]] חולק על חישוב זה, ודוחה את הפירוש שיוכבד נולדה בירידה למצרים. לדעתו יוכבד נולדה מאוחר יותר ואין כל סיבה לומר שילדה בגיל כה מבוגר. טענתו היא שאם אכן ילדה בגיל 130 היה על התורה לציין זאת, שהרי זהו נס שגדול אף מהנס של שרה שילדה בת 90.

ה[[רבי ישעיה הלוי הורוביץ|של"ה]] כותב כי יוכבד האריכה ימים ואף נכנסה לארץ ישראל<ref>'''אגרת רבי ישעיה הלוי הורוביץ''' דף רפב</ref>.

==מגלות לתשועה==
עובדת הולדת יוכבד עם הירידה לגלות והולדת בנה, משה (בתור מושיע עם ישראל מהגלות), מעלה את הרעיון שרבקה רביב מאוניברסיטת בר-אילן מציגה במאמרה "בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה": "לידת יוכבד בת לוי מהווה תרופה למכת הגלות. שהרי זכתה יוכבד וילדה את משה שיעמוד בראשם של ישראל ביציאת מצרים." וכך עם הירידה לגלות כבר נולדה ישועתם ממנה. את הרעיון שברגע הקשה ביותר כבר נוצרת הדרך לישועה, מצינו עוד במקרא. ב[[פרשת וישב]] בין סיפור [[מכירת יוסף]] לסיפוריו של [[יוסף]] במצרים שיבץ הכתוב את סיפור [[יהודה (אישיות מהתנ"ך)|יהודה]] ו[[תמר (ספר בראשית)|תמר]]. ועל כך נאמר: "שבטים היו עוסקים במכירתו של יוסף, ויעקב היה עוסק בשקו ובתעניתו, ויהודה עוסק לקחת אשה והקב"ה בורא אורו של מלך המשיח"{{הערה|[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vaygash/rev.html בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה]}}.

עם ירידתם של ישראל למצרים, כבר הוכנה יציאתם ממנה, באמצעות לידתה של יוכבד, אמו של משה. ולא בכדי נוהגים לקרוא כהפטרה ל[[פרשת ויגש]] את הכתובים המעודדים ב[[ספר יחזקאל]]: "ודבר אליהם כה אמר ה' אלהים הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם"{{הערה|{{תנך|יחזקאל|לז|כא}}.}}.

==קברה==
[[קובץ:Matriarch graves 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קבר האמהות בטבריה בו טמונה, על פי מסורת מאוחרת, יוכבד לצד [[מרים הנביאה|מרים]] ו[[צפורה]]]]
{{ערך מורחב|קבר האמהות}}
מקום קבורת יוכבד אינו נזכר ב[[תנ"ך]], אך על פי מסורת יהודית מאוחרת (כ-2500 שנה אחרי מותה) המופיעה לראשונה בספר המסע של תלמיד [[הרמב"ן]] 'תוצאות ארץ ישראל' יוכבד קבורה לצד [[מרים הנביאה|מרים]] ו[[צפורה]] ב[[טבריה]].

==ראו גם==
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
*[[עץ משפחה של אישים מהתנ"ך]] - מ[[תרח]] ועד [[שלמה]]

==לקריאה נוספת==
*גלפז-פלר, פנינה, '''ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי''' . ירושלים: כרמל, 2006. עמ' 202–206.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Jochebed}}
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3900 יוכבד] באנציקלופדיה היהודית באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
*[http://www.benyehuda.org/letteris/ugav_062.html "יוכבד אם משה"], מאת [[מאיר הלוי לטריס]], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]
*[https://www.kolech.org.il/he/beit-midrash-he/859-yocheved-miriam-batya-and-tzipora-would-they-join-to-kolech.html יוכבד, מרים, בתיה וציפורה - האם היו מצטרפות ל"קולך"?] מאת הילה אונא, באתר [https://www.kolech.org.il/he/ קולך - פורום נשים דתיות]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספר שמות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אישים בספר שמות]]
[[קטגוריה:נשים בתורה]]
[[קטגוריה:לוויים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בפרשת שמות]]
[[קטגוריה:יורדי מצרים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך שהגיעו לגיל 110]]
[[קטגוריה:קברי צדיקים בטבריה]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יוכבד|גרסה=35310028|פריט=Q594805}}
















==רעפערענצן==
{{רעפערענצן}}
[[HE:יוכבד]]
	אכטונג: בלויז אריינלאגירטע באניצער קענען רעדאגירן בלעטער אויף המכלול.
	מיר ווארטן אויף אייערע הוספות! ביטע זיך איינשרייבן אדער אריינלאגירן.	לאגט אריין