באַקוקן דעם קאוד פון באַניצער:למאי נ"מ/שבט אפרים

{{חסר אספקלריה}}
[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 200mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים]]
[[קובץ:The Tribes of Benjamin and Ephraim.jpg|ממוזער|מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת ה'תי"ח]]
'''שֵׁבֶט אֶפְרַיִם''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[אפרים]]''' צווייטער זון פון [[יוסף]]. בני השבט נקראים "אפרתים".

שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם [[יהושע בן נון]] אשר הנהיג את העם ב[[תקופת ההתנחלות|כיבוש הארץ]] ו[[ירבעם בן נבט]] מייסד [[ממלכת ישראל]].

==ברכות לשבט==
===ברכת יעקב===
יעקב מברך את בניו של יוסף בנפרד, ומקדים את ברכתו לאח הצעיר אפרים על פני האח הבכור מנשה.
{{הדגשה|וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם.|{{תנ"ך|בראשית|מח|יט|קצר=כן}}}}.

===ברכת משה===
שבט אפרים קיבל את [[ברכת משה]] לשני בני [[יוסף]] אפרים ומנשה ב[[פרשת וזאת הברכה]]:
{{ציטוט|שורות=כן|וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ,
מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת.
וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.
וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם.
וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.|{{תנ"ך|דברים|לג|יג|יז|קצר=כן}}}}.

==השבט במדבר==

=== יציאת מצרים ===
לפי מדרשי חז"ל, אחת הסיבות לכך שבני ישראל נסובו במדבר ולא עלו ישר לארץ ישראל היא מלחמה מוקדמת יותר של שבט אפריים ב[[פלשתים|פלשתים]],<ref name=":0">{{תלמוד בבלי|סנהדרין|צב|ב}}. ובמדרש שמות-רבה, (כ, יא) מובא ש"אנשי גת" שהכו בשבט אפריים הם הפלשתים.</ref> לאחר שיצאו ממצרים לפני שהוצאים משה (ראה [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01589.html#:~:text=%D7%94%D6%B7%D7%A0%D6%B0%D7%A4%D6%B8%D7%A7%D6%B8%D7%A0%D6%B8%D7%90%20%D7%99%D6%B0%D7%99%D6%B8%20%D7%9E%D6%B4%D7%9E%D6%BC%D6%B4%D7%A6%D6%B0%D7%A8%D6%B8%D7%99%D6%B4%D7%9D%3A-,%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97,-%7B%D7%99%D7%96%7D%C2%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%99%20%D7%95%D6%B7%D7%94%D6%B2%D7%95%D6%B8%D7%94 פירוש יוב"ע] על {{תנ"ך|שמות|יג|יז}}).<ref>מקורות נוספים בנושא ניתן למצוא בספר "לפשוטו של רש"י" (שמואל פ. גלברד), וזה קיצורם: על הפסוק "וְלֹא נָחָם [הנהיגם] אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה." ({{תנ"ך|שמות|יג|יז}}) מובא במדרש: " ''<nowiki/>'כי קרוב הוא''' - קרובה מלחמה ראשונה לשנייה" (מכילתא, ויהי בשלח, פתיחתא; ומובא גם [https://kodesh.snunit.k12.il/tan/b0016.htm במדרש תנחומא על הפסוק]). ומפרש הסופר שם: 'על שהרגו פלשתים באנשי שבט אפרים. שיצאו ממצרים לפני שהוציאם משה, וראה יוב"ע'. </ref> ובפרקי רבי אליעזר מובא שעוד לפני הגעתו של משה יצאו בני אפריים בעקבות משיח שקר בשם נון<ref>יש הטוענים שזה אותו נון שהיה אביו של יהושוע בן נון ({{קישור כללי|כתובת=https://www.yeshiva.org.il/midrash/10943?x=1|הכותב=הרב מרדכי הוכמן|כותרת=הבריחה של בני אפריים|אתר=אתר ישיבה|תאריך=י"ד אדר תשס"ט}}). ומנגד {{קישור כללי|כתובת=https://www.929.org.il/page/871/post/23009|הכותב=יואל בן נון|כותרת=דברי הימים א' ז' {{!}} ללא סוגריים מרובעים|אתר=929 - תנ"ך ביחד|תאריך=י' כסלו התשפ"ב / 14.11.2021}} מוכיח מתוך דברי הימים כי  ברשימת אפרים (לפי הפשט), מדובר ב-7 דורות אחרי אפרים, כי "בְּנוֹ" ברשימות שפגשנו מייצג את הדור הבא; נזכרו גם (אולי, ועוד) 9 דורות עד 'יהושע בן נוֹן'; מכיוון, שראינו שמות חוזרים ברשימות היחס, לכן "אפרים אביהם", וגם "נוֹן בנו, יהושע בנו", יכולים להיות צאצאים רחוקים, עם אותם שמות של אבות אבותיהם. ומסכם כי נראה כדעה הראשונה, היות שמדובר במפורש בספרי יחס שנכתבו בעת הגלות לבבל.</ref> ונתפסו על ידי המצרים: "ר' אליעזר אומ' כל אותן השנים שישבו ישראל במצרים ישבו בטח ושאנן ושלו עד שבא נון מבני בניו של אפרים ואמ' להם נגלה לי הב"ה להוציא אתכם ממצרים. בני אפרים בגאות לבם שהם מזרע המלכות וגבורי כח במלחמה לקחו את נשיהם ואת בניהם ויצאו ממצרים ורדפו המצריים אחריהם והרגו מהם מאתים אלף כלם גבורים שנ' בני אפרים וכו'" ([[s:פרקי_דרבי_אליעזר_פרק_מח|פרקי דרבי אליעזר, מ"ח]]).

עוד עולה מהמקורות כי חלק משבט אפריים כבר ישב מחוץ למצרים טרם יציאת מצרים. למשל התוספת של 20,500 במפקד השני של שבט מנשה לעומת המפקד הראשון 'במדבר' (כו, לד מול א, לה; ב, כא) מחזקת את הסברה, שמשפחות מכיר וגלעד כבר ישבו בגלעד, כשאחיהם הגיעו ממצרים.<ref>במבוא של [[יהודה קיל]] ל[[דעת מקרא]], עמ' 66-65.</ref><ref>להרחבה ראה: {{קישור כללי|כתובת=https://www.929.org.il/page/871/post/23009|הכותב=יואל בן נון|כותרת=דברי הימים א' ז' {{!}} ללא סוגריים מרובעים|אתר=929 - תנ"ך ביחד|תאריך=י' כסלו התשפ"ב / 14.11.2021}}</ref> דעה נוספת רומזת שאותם אנשים שכבר ישבו מחוץ למצרים היו מאותם שנפלו בקרב בניסיון היציאה הראשון ממצרים.<ref name=":0">{{תלמוד בבלי|סנהדרין|צב|ב}}. ובמדרש שמות-רבה, (כ, יא) מובא ש"אנשי גת" שהכו בשבט אפריים הם הפלשתים.</ref>

===סמלי השבט: אבן החושן והדגל===
על פי הפירוש{{הערה|1=[[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח}},
האבן שמייצגת אותו ואת [[שבט מנשה]] היא אבן ה[[שוהם (אבן חן מקראית)|שוהם]] שאותה נשא [[אהרן]] הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

[[קובץ:Flag of Ephraim.svg|ממוזער|הדגל של שבט אפרים]]
על פי המדרש, סמל שבט אפרים היה דגל שחור ועליו ציור של מצרים ושל שור, על פי הכתוב: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה:" ({{תנ"ך|דברים|לג|יז}}){{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|ב|ז}}.}}.

===נשיאי השבט===
ב[[ספר במדבר]], [[פרשת נשא]] נזכר [[נשיאי שבטי ישראל|נשיא]] שבט אפרים במדבר: '''אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד''', שהיה סבו של [[יהושע בן נון]] ואביו של נון.
ב[[פרשת מסעי]] נזכר נשיא אפרים שונה בשם '''קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן'''.

'''יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן''' משבט אפרים, היה אחד המרגלים שנשלחו לבדוק את מצבה של הארץ המובטחת.
הקב"ה מינה את יהושע בן נון להיות יורשו של [[משה רבנו]] לאחר מותו.
יהושע בן נון היה המנהיג שכבש לראשונה את שטחי ארץ ישראל לאחר יציאת מצרים.

===המסע במדבר===
בזמן מסעם של [[יהודים|בני ישראל]] במדבר, חנה שבט אפרים כראשון במחנה שהיה ממערב ל[[המשכן|משכן]].

במפקד שנערך ב[[מדבר]] לאחר [[יציאת מצרים]] מנו הגברים מגיל 20–50 בשבט אפרים 40,500 איש אך מספרם ירד בהדרגה בשנים הבאות וכאשר בני ישראל הגיעו [[הארץ המובטחת|לארץ המובטחת]], לאחר 40 שנה של נדידה במדבר, מנו 32,500 איש.

==נחלת השבט==
{{הפניה לערך מורחב|נחלת שבט אפרים}}
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]]

'''נחלת שבט אפרים''' עלתה בגורל ב"בית יוסף", לאחר שמטה בני יהודה היה השבט הראשון אשר קבל נחלה מ[[יהושע בן נון]], לאחר כיבוש [[ארץ כנען]].
הנחלות של בית יוסף, אפרים ו[[שבט מנשה|מנשה]], נחשבות לגדולות.
שבט אפרים התנחל בתחום בין [[נחל הירקון]] לבין [[נהר הירדן]] וכללה את החלק המרכזי של שטח ההר שבין [[ירושלים]] ל[[עמק יזרעאל]]. נחלה זו כללה ערים חשובות בתקופת המקרא דוגמת [[שכם]], [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ו[[שילה (עיר מקראית)|שילה]].

[[נחלת שבט אפרים|נחלתו]] ב[[ארץ ישראל]] השתרעה בדרומה של ממלכת הצפון, [[ממלכת ישראל]].

[[שבט מנשה]], שהיה שותף להגרלה, קיבל את האזור מ[[הים התיכון]] עד [[הגלעד]] ו[[הר החרמון]], והתקיימה בהם ברכת [[משה]]: "וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם, וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם ({{תנ"ך|דברים|לג|טו|קצר=כן}}).

==השבט בארץ ישראל==
ב[[תקופת השופטים]] באו בני אפרים בתלונות כנגד השופטים [[גדעון בן יואש]] ו[[יפתח הגלעדי]], בשני סיפורים שונים, על שלא שיתפו אותם במלחמותיהם.
בעוד שבימי גדעון נפתרה המחלוקת בדרכי שלום ({{תנ"ך|שופטים|ו|לה|קצר=כן}}), בימי יפתח היא נגמרה בטבח נורא בבני אפרים.

אישים מפורסמים שיצאו משבט אפרים כוללים את '''יהושע בן נון''', בית '''[[ירבעם בן נבט]]''' ובית '''[[אחאב]]'''.

על אף שמעמדו של השבט נחלש מעט בתקופת המלוכה, שבט אפרים נחשב לאחד השבטים החשובים, המרכזים והמשפיעים בשבטי ישראל.

עם חורבן ממלכת ישראל בשנת ג'ר"ה הוגלו תושביה לרחבי [[האימפריה האשורית]], ושאריתם נטמעו ב[[ממלכת יהודה]] השכנה, עדת ה[[שומרונים]] מייחסת את עצמה לשבט זה, יתכן שמדלת העם שנשארו בארץ התבוללו בהם.

==סופו של שבט אפרים==
בשנת [[ג'ר"ה]] נכבשה [[ממלכת ישראל]] בידי [[האימפריה האשורית החדשה]], ותושביה ובהם צאצאי שבט אפרים הוגלו לרחבי האימפריה ונטמעו בה, כאשר הנותרים בארץ ישראל נטמעו ב[[ממלכת יהודה]] השכנה. שבט אפרים נחשב כאחד מ[[עשרת השבטים]] האבודים של בני ישראל. עם זאת, ה[[שומרונים]] ו[[יהודי קוצ'ין]] בימינו מייחסים את עצמם לשבט זה.

==שיבת ציון==
בתיאור [[שיבת ציון]] בספר [[דברי הימים]] א' פרק ט' מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, מנשה ו'''אפרים''' (שני השבטים האחרונים היו חלק מתושבי ממלכת ישראל במקור לאחר פילוג [[ממלכת ישראל המאוחדת]], פרופסורים כמו: מ.ד. קאסוטו וא.ש. הרטום מפרשים זאת כ:"שרידי עשרת השבטים שהתיישבו בממלכת יהודה"){{הערה|1= {{תנ"ך|דברי הימים א|ט|א|ב}} מתייחסים גם לממלכת ישראל וגם לשבים ארצה משבטי אפרים ומנשה}}, עם זאת תיאור בני השבטים: מנשה ואפרים, אינו מוזכר בתיאור השבים ארצה שב[[ספר עזרא]] שבו מתוארים שבי ציון כאנשים משבט יהודה, בנימין ולוי (כולל הכהנים).

==ראו גם==
* [[שיבולת (אמצעי זיהוי)]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אפרים}}
* {{בריטניקה|topic/Ephraim-Jewish-tribe}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שבטי ישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פרשת ויחי]]
[[קטגוריה:שבט אפרים]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=שבט אפרים|גרסה=33120179|פריט=Q1329576}}
	אכטונג: בלויז אריינלאגירטע באניצער קענען רעדאגירן בלעטער אויף המכלול.
	מיר ווארטן אויף אייערע הוספות! ביטע זיך איינשרייבן אדער אריינלאגירן.	לאגט אריין