באַניצער:למאי נ"מ/שבט שמעון - ווערסיע היסטאריע

צמא לדעת: החלפת טקסט – "פרץ וזרח" ב־"פרץ און זרח"

2023-11-25T19:40:51Z

החלפת טקסט – "פרץ וזרח" ב־"פרץ און זרח"

→ עלטערע ווערסיע		רעוויזיע פון 19:40, 25 נאוועמבער 2023
שורה 77:		שורה 77:
	{{עץ משפחת שבט שמעון 3}}		{{עץ משפחת שבט שמעון 3}}

	רשימת היחס הראשונה משקפת את השלב הקדום יותר בתולדות השבט, לפני שנכחדו משפחות אֹהַד וְצֹחַר. שתי הרשימות הבאות משקפות שלבים מאוחרים יותר, ולפי הרשימה השלישית, משפחת שאול בן הכנענית (משפחה שהתערבבה ב[[כנענים]] או משפחה כנענית שנבלעה בשמעון), הינה החשובה במשפחות השבט. על משפחה זו נמנה שִׁמְעִי, שנאמר עליו: "וּלְשִׁמְעִי בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר, וּבָנוֹת שֵׁשׁ, וּלְאֶחָיו, אֵין בָּנִים רַבִּים". על קשרים בין משפחות שמעון למשפחות יהודה, אנו למדים מהשם יָמִין. איש בשם זה נמנה כבן שני לשמעון, ואפשר שיש לזהותו עם ימין בן רָם בכור יְרַחְמְאֵל ({{תנך\|דברי הימים א\|ב\|כז}}), שהיה משבטי הנגב שנמנה אחר-כך על שבט יהודה. את צֹחַר יש להשוות כנראה אל צֹחַר בן חֶלְאָה אשת אַשְׁחוּר שנמנה עם שבט יהודה (ברשימה השלישית). משפחת [[זרח\|זֶרַח]] (בן רביעי לשמעון ברשימות השנייה והשלישית) היא כנראה אותה משפחה גדולה וחשובה שנמנתה גם על יהודה וגם על [[עשו]] ({{תנך\|בראשית\|לו\|יז}}, {{תנך\|דברי הימים א\|א\|לז}}). קשר נוסף לשבט יהודה היה באמצעות חַמּוּאֵל (מהרשימה השלישית) אשר נזכר בשם חָמוּל בן [[פרץ ~~וזרח~~\|פֶרֶץ]] משבט יהודה ({{תנך\|בראשית\|מו\|יב}}, {{תנך\|דברי הימים א\|ב\|ה}}).		רשימת היחס הראשונה משקפת את השלב הקדום יותר בתולדות השבט, לפני שנכחדו משפחות אֹהַד וְצֹחַר. שתי הרשימות הבאות משקפות שלבים מאוחרים יותר, ולפי הרשימה השלישית, משפחת שאול בן הכנענית (משפחה שהתערבבה ב[[כנענים]] או משפחה כנענית שנבלעה בשמעון), הינה החשובה במשפחות השבט. על משפחה זו נמנה שִׁמְעִי, שנאמר עליו: "וּלְשִׁמְעִי בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר, וּבָנוֹת שֵׁשׁ, וּלְאֶחָיו, אֵין בָּנִים רַבִּים". על קשרים בין משפחות שמעון למשפחות יהודה, אנו למדים מהשם יָמִין. איש בשם זה נמנה כבן שני לשמעון, ואפשר שיש לזהותו עם ימין בן רָם בכור יְרַחְמְאֵל ({{תנך\|דברי הימים א\|ב\|כז}}), שהיה משבטי הנגב שנמנה אחר-כך על שבט יהודה. את צֹחַר יש להשוות כנראה אל צֹחַר בן חֶלְאָה אשת אַשְׁחוּר שנמנה עם שבט יהודה (ברשימה השלישית). משפחת [[זרח\|זֶרַח]] (בן רביעי לשמעון ברשימות השנייה והשלישית) היא כנראה אותה משפחה גדולה וחשובה שנמנתה גם על יהודה וגם על [[עשו]] ({{תנך\|בראשית\|לו\|יז}}, {{תנך\|דברי הימים א\|א\|לז}}). קשר נוסף לשבט יהודה היה באמצעות חַמּוּאֵל (מהרשימה השלישית) אשר נזכר בשם חָמוּל בן [[פרץ און זרח\|פֶרֶץ]] משבט יהודה ({{תנך\|בראשית\|מו\|יב}}, {{תנך\|דברי הימים א\|ב\|ה}}).
	מתברר כי רוב קשרי המשפחה של שמעון היו עם משפחות יהודה, השבט שבתוכו נחל את נחלתו. אבל, מכיוון שישב באזור הספר הדרומי של ארץ-ישראל, התערבבו בו גם משפחות משכני ישראל.		מתברר כי רוב קשרי המשפחה של שמעון היו עם משפחות יהודה, השבט שבתוכו נחל את נחלתו. אבל, מכיוון שישב באזור הספר הדרומי של ארץ-ישראל, התערבבו בו גם משפחות משכני ישראל.

למאי נ"מ: פארראכטן פּאראמעטער

2023-11-19T11:05:46Z

פארראכטן פּאראמעטער

זעט די חילוקים

למאי נ"מ: רעדאגירונג

2023-11-19T10:36:33Z

רעדאגירונג

→ עלטערע ווערסיע		רעוויזיע פון 10:36, 19 נאוועמבער 2023
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ: Stamp of Israel - Tribes - 20mil.jpg\|שמאל\|ממוזער\|150px\|בול המוקדש לשבט שמעון]]		[[קובץ: Stamp of Israel - Tribes - 20mil.jpg\|שמאל\|ממוזער\|150px\|בול המוקדש לשבט שמעון]]

	'''שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן''' ~~הוא אחד משנים-עשר~~ [[שבטי ישראל]] ~~המוזכרים ב~~[[תנ"ך]]. ~~הוא נקרא על שם אבי השבט~~ [[שמעון]], ~~שהיה הבן השני שנולד ל~~[[יעקב]] ול[[לאה]].		'''שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[שמעון]]''', צווייטער זון פון [[יעקב]] און [[לאה]].

	==ברכות לשבט==		==ברכות לשבט==

למאי נ"מ: געשאַפן בלאַט מיט 'בול המוקדש לשבט שמעון '''שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן''' הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט שמעון, שהיה הבן השני שנולד ליעקב וללאה. ==ברכות לשבט== ===ברכת יעקב=== '''ברכת יעקב''' לבניו...'

2023-11-19T10:24:23Z

געשאַפן בלאַט מיט 'שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט שמעון '''שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן''' הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט שמעון, שהיה הבן השני שנולד ליעקב וללאה. ==ברכות לשבט== ===ברכת יעקב=== '''ברכת יעקב''' לבניו...'

נייער בלאַט

[[קובץ: Stamp of Israel - Tribes - 20mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט שמעון]]

'''שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן''' הוא אחד משנים-עשר [[שבטי ישראל]] המוזכרים ב[[תנ"ך]]. הוא נקרא על שם אבי השבט [[שמעון]], שהיה הבן השני שנולד ל[[יעקב]] ול[[לאה]].

==ברכות לשבט==
===[[ברכת יעקב]]===
'''ברכת יעקב''' לבניו מובאת ב[[פרשת ויחי]] שבסוף ספר [[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|מט|ללא=ספר}}), ובה [[יעקב]] מוסר לבניו הדרכה לפני פטירתו. שמעון קיבל ברכה משותפת עם לוי.
{{ציטוטון|שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר; אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל;}}.

===ברכת משה===
ב[[ברכת משה]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] משה סירב לברך את שבט שמעון בגלל פרשת [[זמרי בן סלוא|השיטים]],
אולם רמז לשבט שמעון בברכת יהודה
"וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר '''שְׁמַע''' ה' קוֹל יְהוּדָה...".

==השבט במדבר==
===סימלי השבט: אבן החושן והדגל===
על פי הפירוש{{הערה|1=[[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח}},
אבן ה[[חושן]] שמייצגת אותו היא אבן ה[[פטדה (אבן חן מקראית)|פטדה]] שאותה נשא [[אהרון]] הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של העיר [[שכם]] על רקע ירוק.
סמלו של שבט זה ניתן לו בגלל קנאותו ל[[דינה|דינה בת יעקב]], ובגלל הנקמה אשר ערכו [[שמעון]] ו[[לוי (אישיות מהתנ"ך)|לוי]] באנשי [[שכם]] שחטפוה. [[קובץ:Flag of Simon.svg|ממוזער|250px|דגל שמעון ]]

===נשיאי השבט ===
{{ערך מורחב|נשיאי שבטי ישראל}}
במפקד הראשון מוזכר הנשיא שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.
בזמן פרשת ה[[שנים עשר המרגלים|מרגלים]] שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי
ובמפקד השני בסוף ספר במדבר, שמואל בן עמיהוד.

===המסע במדבר===
בזמן מסעם של [[יהודים|בני ישראל]] במדבר, חנה שבט שמעון במחנה [[שבט ראובן]], שהיה מדרום ל[[משכן]].
היה שני במחנה זה.

*במפקד הראשון שערך [[משה רבנו]] במדבר הוא מנה 59,300 איש.
*במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 22,200 איש.

המפקדים מעידים על התמעטותו הדרמטית של שבט שמעון בתוך כארבעים שנה.

==קנאותו של שבט שמעון==
בגלל קנאותו הרבה לא קיבל שבט שמעון נחלה משל עצמו אלא בתוך שבט יהודה.
כמו כן גם [[משה]] רבינו לא נתן להם ברכה אלא כללם בברכת יהודה. נאמר ב[[חז"ל]] כי שבט שמעון היו [[מלמד|מלמדי תינוקות]].
אולי הסיבה לכך משום שבנחלתם המדברית קשה להיות [[חקלאי]], המקצוע המרכזי באותם ימים.

קנאותו של שבט שמעון באה לידי ביטוי ברמיזת התורה לכך ששמעון הוא האחראי למכירת יוסף:
(כא) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת:
(כב) וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ:
(כג) וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם:
(כד) וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם: ({{תנ"ך|בראשית|מב}})

הסיבה שיוסף אוסר דווקא את שמעון מעידה על איבה מיוחדת בין השניים וכן רומזים לעובדה זו שלושת הפסוקים הקודמים בכך שהם חוזרים שלוש פעמים על הפועל ש.מ.ע (בכל פסוק פעם אחת).

וכן דברי המדרש בבראשית רבה:{{הערה|מדרש רבה, מהדורת וילנא, פרשה צא.}}
"לקח את שמעון ואסר אותו לעיניהם מפני שהוא דחפו לבור"

קנאתם של בני שמעון נתקלת בקנאת בני לוי, לאחר חטא נשיא בית אב לשמעוני, זמרי בן סלוא.
זמרי נהרג על ידי פנחס הכהן (מצאצאי לוי) שמקנא את קנאת ה'. מובן שמדובר בשני מקרים הפוכים.
בשניהם יש התמקדות בסוגיית התבוללות ביושב הארץ.
במקרה הראשון מגינים בני שמעון על אחותם, ובשני, דווקא נשיא משבטם הוא ראש לחוטאים.

אולי לאור מעשה זה, שבט שמעון, הוא השבט שמספרו פחת בסכום הגבוה ביותר במהלך מסע בני ישראל במדבר.
במהלך 40 השנה לאחר חטא המרגלים איבדו בני שמעון 37,100 אנשים.
ייתכן מאד שהדבר קשור למגפה שהתרחשה לאחר חטא בני ישראל עם בנות מדין, ויש כאן רמז סמוי לכך שמדובר בחטא של בני שמעון.

==תולדות השבט==
===רשימות היוחסין של השבט===
על משפחותיו של השבט מעידות שלוש רשימות יוחסין, ואלו הן{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמ' 136-132, ירושלים, 1982}}:

א. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|בראשית|מו|י|קצר=כן}} וגם: {{תנך|שמות|ו|טו|קצר=כן}}'''

{{עץ משפחת שבט שמעון 1}}

ב. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|במדבר|כו|יב|יד|קצר=כן}}'''

{{עץ משפחת שבט שמעון 2}}

ג. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|דברי הימים א|ד|כד|כז|קצר=כן}}'''

{{עץ משפחת שבט שמעון 3}}

רשימת היחס הראשונה משקפת את השלב הקדום יותר בתולדות השבט, לפני שנכחדו משפחות אֹהַד וְצֹחַר. שתי הרשימות הבאות משקפות שלבים מאוחרים יותר, ולפי הרשימה השלישית, משפחת שאול בן הכנענית (משפחה שהתערבבה ב[[כנענים]] או משפחה כנענית שנבלעה בשמעון), הינה החשובה במשפחות השבט. על משפחה זו נמנה שִׁמְעִי, שנאמר עליו: "וּלְשִׁמְעִי בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר, וּבָנוֹת שֵׁשׁ, וּלְאֶחָיו, אֵין בָּנִים רַבִּים". על קשרים בין משפחות שמעון למשפחות יהודה, אנו למדים מהשם יָמִין. איש בשם זה נמנה כבן שני לשמעון, ואפשר שיש לזהותו עם ימין בן רָם בכור יְרַחְמְאֵל ({{תנך|דברי הימים א|ב|כז|קצר=כן}}), שהיה משבטי הנגב שנמנה אחר-כך על שבט יהודה. את צֹחַר יש להשוות כנראה אל צֹחַר בן חֶלְאָה אשת אַשְׁחוּר שנמנה עם שבט יהודה (ברשימה השלישית). משפחת [[זרח|זֶרַח]] (בן רביעי לשמעון ברשימות השנייה והשלישית) היא כנראה אותה משפחה גדולה וחשובה שנמנתה גם על יהודה וגם על [[עשו]] ({{תנך|בראשית|לו|יז|קצר=כן}}, {{תנך|דברי הימים א|א|לז|קצר=כן}}). קשר נוסף לשבט יהודה היה באמצעות חַמּוּאֵל (מהרשימה השלישית) אשר נזכר בשם חָמוּל בן [[פרץ וזרח|פֶרֶץ]] משבט יהודה ({{תנך|בראשית|מו|יב|קצר=כן}}, {{תנך|דברי הימים א|ב|ה|קצר=כן}}).
מתברר כי רוב קשרי המשפחה של שמעון היו עם משפחות יהודה, השבט שבתוכו נחל את נחלתו. אבל, מכיוון שישב באזור הספר הדרומי של ארץ-ישראל, התערבבו בו גם משפחות משכני ישראל.

===נחלת השבט===
{{ערך מורחב|נחלת שבט שמעון}}
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]]
שבט שמעון התיישב במיקום הדרומי ביותר מכל שבטי ישראל, באזור [[הנגב]], בתוך נחלת שבט יהודה (יהושע י"ט א).
נחלת השבט גבלה בצפון בנחלת [[שבט יהודה]] והשבט המקביל לו מ[[עבר הירדן המזרחי]] הוא [[שבט ראובן]] שהתיישב במיקום הדרומי ביותר מזרחית ל[[הירדן|ירדן]], מצידו השני של [[ים המלח]].
נחלתו כללה מספר ערים, בהן: [[תל באר שבע|באר שבע]], [[עתר (אתר מקראי)|עתר]], [[בית המרכבות]], [[חצר שועל]], [[רמון (אתר מקראי)|רמון]] ו[[עשן (אתר מקראי)|עשן]].

בהמשך, בתקופה שלאחר [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]], ככל הנראה שבט שמעון נטמע בתוך [[שבט יהודה]].
אולם עוד בימי [[חזקיה]] שבט שמעון היה עצמאי במידה מסוימת ואנשיו אף הלכו לכבוש נחלה ב[[מבוא גדר]] (כנראה אזור [[הערבה]]), ולהכרית [[עמלק]]ים ב[[הר שעיר]]{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|ד}}}}.
למעשה, אין במקרא תיאור מדויק של נחלת שבט שמעון וגבולותיה, אלא רק רשימה של הערים המתייחסות לשבט{{הערה|ישראל גוטמן, '''תולדות שבט שמעון''', עבודה לשם קבלת תואר M.A, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לתולדות עם ישראל, תקופת המקרא, עמ' 30-27, באר שבע, 1990, הספר נמצא בספריה הלאומית בירושלים}}.

מכיוון שיש רק רשימת ערים המיוחסות לשבט, ואין תיאור מדויק של נחלת שבט שמעון, נראה שנכון יהיה לדבר על אזור שבו שכנו בני שמעון בתקופה מסוימת, כנראה בסמיכות לתושבים אחרים, שלא מבני השבט. בחלק מן היישובים, הם שכנו כתושבי קבע ובישובים אחרים הם ישבו כ[[נוודות|נוודים]] למחצה{{הערה|ישראל גוטמן, '''תולדות שבט שמעון''', עבודה לשם קבלת תואר M.A, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לתולדות עם ישראל, תקופת המקרא, עמוד 37, באר שבע, 1990}}.
התפתחות גדולה באה על אזור שמעון בתקופת ממלכת יהודה, עם פיתוחו ויישובו של הנגב כולו. לתקופה זו שייכת ההתפשטות הגדולה של שמעון מערבה עד לִמְבוֹא גְדֹר (גרר, לפי תרגום השבעים), וכן הגירת משפחות של שמעון לְהַר שֵׂעִיר, שמימי דוד היה תחת שלטון ישראלי ({{תנך|דברי הימים א|ד|לח|מג|קצר=כן}}). להתפתחות הגדולה של הנגב בתקופה זו, יש עדות במחקר הארכיאולוגי והיא באה גם לידי ביטוי בתיאור מחוז הנגב הגדול של יהודה ב:{{תנך|יהושע|טו|כא|לב|קצר=כן}}. אולם מחוז זה מאחד בקרבו לא רק את שמעון אלא גם את חבלי הנגב האחרים, כגון נגב כלב, נגב הירחמאלי ונגב ה[[קיני (עם)|קיני]], שנהפכו כולם לחלק אחיד ובלתי נפרד של יהודה{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], '''לכסיקון מקראי ב' ''', עמוד 858, הוצאת דביר, 1965}}.

===נוכחות בני שבט שמעון בנחלת מנשה===

• '''[[רפורמה|הרפורמות]] הרוחניות של [[אסא]]'''. ב{{תנך|דברי הימים ב|טו|ח|ט|קצר=כן}}, בקטע המספר על הרפורמות הרוחניות של אסא, נכתב: " וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וּמִן-הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם; וַיְחַדֵּשׁ, אֶת-מִזְבַּח ה', אֲשֶׁר, לִפְנֵי אוּלָם ה'. וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, '''מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן''': כִּי-נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, בִּרְאֹתָם, כִּי-ה' אֱלֹקיו עִמּוֹ ". הרשימה אפרים-מנשה-שמעון וההגדרה של שלושת השבטים האלה כ"ישראל", (בניגוד ליהודה ובנימין), מעוררים את הרושם הברור כי שמעון נמנה על "שבטי הצפון".

• '''הרפורמות הרוחניות של [[יאשיהו]]'''. המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה רוחנית רחבת היקף. הרפורמה כללה את עקירת פולחן האלילים, וכן ריכוז כל עבודת ה' בירושלים תוך הריסת הבמות ברחבי הארץ. ב{{תנך|דברי הימים ב|לד|ה|ז|קצר=כן}} נאמר על יאשיהו כי: " וַיְטַהֵר אֶת-יְהוּדָה, וְאֶת-יְרוּשָׁלִָם. וּבְעָרֵי '''מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן, וְעַד-נַפְתָּלִי''', בחר בתיהם (בְּחַרְבֹתֵיהֶם), סָבִיב. וַיְנַתֵּץ אֶת-הַמִּזְבְּחוֹת, וְאֶת-הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים ".

• '''[[ספר יהודית]]'''. מסורת נוספת על ישיבתם של בני שמעון בישראל, נשתמרה גם בספר יהודית, אף על פי שיש מקום לפקפק במהימנות נתוניו{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמוד 135, ירושלים, 1982}}. בספר, אותו מייחסים לתקופה הפרסית, נמצאים רמזים נוספים לקורותיהם של בני שמעון, בתקופה מאוחרת יותר. הספר מייחס את יהודית ואת עוזיה בן מיכא, מראשי בתוליה, עירה של יהודית (שלפי התיאור שכנה באזור [[תל דותן|דותן]] ו[[יבלעם]]) – על שבט שמעון{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמ'135, ירושלים, 1982}}. הספר מביא את שושלת היוחסין של יהודית, המגיעה עד שלמיאל בן צורישדי שהיה נשיא שבט שמעון בתקופת הנדודים במדבר ועד שמעון – אבי השבט: "ובימים ההם ישבה בעיר יהודית בת מררי, בן עזי, בן יוסף, בן עזיאל, בן חלקיה, בן חנניה, בן גדעון, בן רפיה, בן אחיטוב, בן אליה, בן מלכיה, בן אליאב, בן נתנאל, בן שלמיאל, בן צורישדי, '''בן שמעון בן ישראל'''" (יהודית, ח, א). בהמשך מתפללת הגיבורה – יהודית, ואומרת: " '''יי אלקי אבי שמעון''' " (יהודית, ט, ב). גם ראש העיר בתוליה, שבה מתרחשת העלילה, עוזיה בן מיכא, מיוחס לשבט שמעון: " ראשי עירם אשר היו בימים ההם '''עזיה בן מיכא משבט שמעון''' וחברי בן עתניאל וכרמי בן מלכיאל" (יהודית, ו, ט"ו ). מכיוון שכל הכתובים המייחסים את תושבי בתוליה לשמעון, מסיחים לפי תומם ואינם מוסיפים דבר לעלילת הספר או למסר שלו, מותר להניח שהם מתבססים על מסורת כלשהי{{הערה|ישראל גוטמן, '''תולדות שבט שמעון''', עבודה לשם קבלת תואר M.A, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לתולדות עם ישראל, תקופת המקרא, עמוד 105, באר שבע, 1990}}.

'''מובלעות שמעוניות בנחלת מנשה'''. נחלת שבט שמעון נמצאת בדרום הארץ, אולם יש עדויות על הימצאות בני השבט בקרב נחלת מנשה. יש הטוענים, שמכיוון שמרבית בני השבט היו נודדים ורועי צאן, חלק מתהליך נדידתם היה צפונה, בחודשי הקיץ השחונים. הטענה השנייה, שחלק מבני השבט, נשאר באזור ההתיישבות הראשונית של בני ישראל{{הערה|[[אדם זרטל]], '''בארץ הפרזי והרפאים''', בתוך: '''מנוודות למלוכה''', בעריכת: [[נדב נאמן]] ו[[ישראל פינקלשטיין]], יד יצחק בן-צבי, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמודים 100-53, ירושלים, 1990}}, אולם יישוביהם היו מפוזרים, והתקיימו כמובלעות בנחלת מנשה, אך הם שמרו על זכרון השתייכותם לשבט שמעון.

===גורלו של שבט שמעון===

שמעון מופיע בתנ"ך, כבנו השני של יעקב, וכמעט בכל הרשימות, בהם נמנים שנים עשר שבטי ישראל, הוא מופיע במקום השני ({{תנך|בראשית|כט|לג|קצר=כן}}, {{תנך|במדבר|א|כ|כז|קצר=כן}}). בהמשך נפגע מעמדו של השבט. בברכת יעקב, עקב פרשת דינה, למעשה ניתנת קללה לשבטים שמעון ולוי: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". בברכת משה, אין שמעון מופיע כלל. משה סירב לברך את שבט שמעון בגלל פרשת זמרי בן סלוא. כוחו הראשוני של השבט נפגע, ואנו רואים שבמפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 59,300 איש ({{תנך|במדבר|א|כב|קצר=כן}}), ובמפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 22,200 איש. המפקדים מעידים על התמעטותו הדרמטית של שבט שמעון בתוך כארבעים שנה. עדות נוספת להתמעטותו של השבט, אפשר ללמוד מרשימת אנשי המלחמה שבאים להמליך את דוד על כל ישראל – מתוך צבא כולל של 325,922 רק 7,100 נמנים עם שבט שמעון. בין שמעון ליהודה היו יחסי קירבה הדוקים, והם פעלו בשיתוף פעולה{{הערה|H. G. Graf: Der Stamm Simeon, Ein Beitrag zur Geschifhte der Israeliten; - Jahresbericht ueber die koenigliche Saechsische Schule Meissen (Meissen, 1866), pp. 87-1}}. - שיתוף הפעולה בין יהודה ושמעון מוזכר ב{{תנך|שופטים|א|ג|ד|קצר=כן}}: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן. וַיַּעַל יְהוּדָה, וַיִּתֵּן ה' אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם; וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ." שיתוף פעולה זה בין יהודה ושמעון מוזכר שוב ב{{תנך|שופטים|א|יז|קצר=כן}}: " וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה".
לסיכום: שבט שמעון ישב בנחלתו רק מספר עשרות שנים. לאחר מכן נטמע בשבט יהודה, באזור שנקרא "נגב יהודה". אולם חלק מבני שמעון המשיכו לשמור על מסורת שבטית, ובהמשך גם כבשו שטחים ב"מבוא גדר" ו"הר שעיר". גם בממלכת ישראל, נמצאו קבוצות שהמשיכו לשמור על השתייכותם השבטית, והם מוזכרים בימי המלכים "אסא" ו"יאשיהו", ולאחר זמן ממושך הם מוזכרים גם ב"ספר יהודית".
==ראו גם==

*[[היסטוריה של עם ישראל]]
*[[ארכאולוגיה מקראית]]
*[[מצבת ישראל]]
*[[שבט מנשה]]
*[[סקר הר מנשה]]
*[[ספר יהודית]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=שמעון}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{שבטי ישראל}}

[[קטגוריה:שבט שמעון|שמעון]]