למאי נ"מ: רעדאגירונג

2023-11-19T10:47:03Z

רעדאגירונג

→ עלטערע ווערסיע		רעוויזיע פון 10:47, 19 נאוועמבער 2023
שורה 2:		שורה 2:
	[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 200mil.jpg\|שמאל\|ממוזער\|150px\|בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים]]		[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 200mil.jpg\|שמאל\|ממוזער\|150px\|בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים]]

	''' שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה''' ~~הוא אחד משנים-עשר~~ [[שבטי ישראל]] ~~המוזכרים ב~~[[תנ"ך]]. ~~הוא נקרא על שם אבי השבט~~ [[מנשה]], ~~בנו ה~~[[בכור]] של [[יוסף]] שהיה בן ל[[רחל]] ול[[יעקב]]. יוסף הוא הבכור לבני [[רחל]], ואחיו השני, [[בנימין]], הוא בנה הצעיר.		''' שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[מנשה]]''', [[בכור]] פון [[יוסף]] שהיה בן ל[[רחל]] ול[[יעקב]]. יוסף הוא הבכור לבני [[רחל]], ואחיו השני, [[בנימין]], הוא בנה הצעיר.
	[[קובץ:Tribe of Manasseh map 1650.jpg\|ממוזער\|מפה עתיקה של שבט מנשה]]		[[קובץ:Tribe of Manasseh map 1650.jpg\|ממוזער\|מפה עתיקה של שבט מנשה]]
	==ברכות לשבט==		==ברכות לשבט==

למאי נ"מ: געשאַפן בלאַט מיט '{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד משנים-עשר השבטים|אחר=קהילה יהודית במזרח הודו|ראו=בני מנשה}} בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים ''' שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה''' הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השב...'

2023-11-19T10:25:07Z

געשאַפן בלאַט מיט '{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד משנים-עשר השבטים|אחר=קהילה יהודית במזרח הודו|ראו=בני מנשה}} שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים ''' שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה''' הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השב...'

נייער בלאַט

{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד משנים-עשר השבטים|אחר=קהילה יהודית במזרח הודו|ראו=[[בני מנשה]]}}
[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 200mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים]]

''' שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה''' הוא אחד משנים-עשר [[שבטי ישראל]] המוזכרים ב[[תנ"ך]]. הוא נקרא על שם אבי השבט [[מנשה]], בנו ה[[בכור]] של [[יוסף]] שהיה בן ל[[רחל]] ול[[יעקב]]. יוסף הוא הבכור לבני [[רחל]], ואחיו השני, [[בנימין]], הוא בנה הצעיר.
[[קובץ:Tribe of Manasseh map 1650.jpg|ממוזער|מפה עתיקה של שבט מנשה]]
==ברכות לשבט==
===ברכת יעקב===
{{ערך מורחב|ברכת יעקב}}
יעקב בירך את שני בניו של יוסף ב[[ברכה]] ייחודית, מלבד הברכה שבירך מאוחר יותר את יוסף על זרעו יחד עם ברכת שאר בניו של יעקב:
{{ציטוט|תוכן=הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הָאֱ-לֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה; הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים. וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, {{מונחון|וְיִדְגּוּ|יפרו וירבו כדגים}} לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ|מקור={{תנ"ך|בראשית|מח|טו|טז|קצר=כן}}}}.

על אף שיוסף העמיד את בניו לפי סדר חשיבותם, את מנשה ה[[בכור]] מימין יעקב ואת [[אפרים]] הקטן משמאלו, החליף יעקב את ידיו וסמך את יד ימינו על אפרים, ואת יד שמאלו על מנשה. לשאלת יוסף על המעשה, ענה יעקב: {{ציטוטון|וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר: יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מח|יט|קצר=כן}}.}}.

גם בהוספת הברכה השנייה לבני יוסף, המשיך יעקב להעדיף את אפרים על פני מנשה: {{ציטוטון|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱ-לֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מח|כ|קצר=כן}}.}}.

בעקבות דברי יעקב, המשיך המנהג [[ברכת הבנים|לברך את הבנים]] במילים "'''ישימך א-להים כאפרים וכמנשה'''" עד ימינו.

===ברכת משה===
{{ערך מורחב|ברכת משה}}
גם משה כלל את שני בני [[יוסף]] בברכה אחת ב[[פרשת וזאת הברכה]], ופירט את שמות שניהם:
{{ציטוט|תוכן=:וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת.
:וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ, וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.
:וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם, וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם.
:וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה, תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
:בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.|מקור={{תנ"ך|דברים|לג|יג|יז}}}}.

==השבט במדבר==
===סמלי השבט: אבן ה[[חושן]] והדגל===
על פי הפירוש{{הערה|1=[[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח}},
האבן שמייצגת אותו ואת [[שבט אפרים]] היא אבן ה[[שוהם (אבן חן מקראית)|שוהם]] שאותה נשא [[אהרן]] הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על לבו.

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של [[ראם]] על רקע שחור, בתוספת ציור של מצרים{{הערה|1=במדבר רבה ב ז}}.
על פי הכתוב: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה:" (דברים פרק ל"ג 17). [[קובץ:Flag of Manasseh.svg|ממוזער|הדגל של שבט מנשה לפי הזיהוי של הראם ב[[שור הבר]]]]

===[[נשיאי שבטי ישראל|נשיאי השבט]] ===
ב[[ספר במדבר]], [[פרשת נשא]] נזכר [[נשיאי שבטי ישראל|נשיא]] שבט אפרים במדבר: גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.
ב[[פרשת מסעי]] נזכר הנשיא חניאל בן אפוד.

נציג בית יוסף ב[[שנים עשר המרגלים]] היה: לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן-סוּסִי. (במדבר יג יב)

===המסע במדבר===
בזמן מסעם של [[יהודים|בני ישראל]] במדבר, חנה שבט מנשה לאחר שבט אפרים במחנה שהיה ממערב ל[[משכן]].

במפקד שנערך ב[[מדבר]] לאחר [[יציאת מצרים]] מנו הגברים מגיל 20-50 בשבט מנשה 32,200 איש.
לאחר 40 שנה של נדידה במדבר, מניינם היה 52,700 איש.

==נחלת השבט==
{{הפניה לערך מורחב|נחלת שבט מנשה}}

נחלת שבט מנשה הייתה מחולקת לשתי נחלות נפרדות- חצי המנשה שהיה אחד מ[[שניים וחצי השבטים]] שישבו ב[[עבר הירדן המזרחי]] וחצי המנשה שישב במרכז [[ארץ ישראל]] שבעבר הירדן המערבי.

נחלת חצי המנשה שב[[עבר הירדן המזרחי]] גבלה בדרומה בנחלת [[שבט גד]], בצפון ובמזרח ב[[ארם]], [[עמון|בני עמון]] ו[[אשור]] ובמערב ב[[שבט דן]] ו[[שבט נפתלי]]. בירתו הייתה ככל הנראה העיר [[יבש גלעד]].

נחלת חצי המנשה שבעבר הירדן המערבי גבלה בצפון בנחלות [[שבט יששכר]], [[שבט אשר]] ו[[שבט זבולון]], במערב ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בדרום ב[[שבט אפרים]] ובמזרח ב[[נהר הירדן]] ואדמות [[שבט יששכר]].

דבר זה היווה בעיה פעם אחת בעת חלוקת הארץ לנחלות. [[יהושע בן נון|יהושע]], שחילק את [[ארץ ישראל]] לעשרת השבטים שלא ישבו ב[[עבר הירדן המזרחי]] רצה בתחילה לתת נחלה אחת לבני שבט מנשה ובני [[שבט אפרים]] אך לאחר ששוכנע כי אין הדבר טוב, נתן לכל אחד מהשבטים נחלה נפרדת.

==השבט בארץ ישראל==
בין בני שבט מנשה הבולטים היו בין היתר [[גדעון בן יואש]] ו- [[יפתח הגלעדי]] ששפטו את ישראל ב[[תקופת השופטים]].

בתקופת המלוכה נגבו המסים משני שבטים אלה במרוכז ו[[ירבעם בן נבט]] היה אחראי בימיו ל[[סבל בית יוסף]] שבו השתתפו שבט מנשה ושבט אפרים.

==שיבת ציון==
בתיאור [[שיבת ציון]] בספר [[דברי הימים]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ט}}}} מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, '''מנשה''' ואפרים (שני השבטים האחרונים היו חלק מתושבי ממלכת ישראל במקור לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, פרופסורים כמו: מ.ד. קאסוטו וא.ש. הרטום מפרשים זאת כ:"שרידי עשרת השבטים שהתיישבו בממלכת יהודה"){{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ט|א|ב}} מתייחסים גם לממלכת ישראל וגם לשבים ארצה משבטי אפרים ומנשה}}, עם זאת תיאור בני השבטים: מנשה ואפרים אינו מוזכר בתיאור השבים ארצה שב[[ספר עזרא]] שבו מתוארים שבי ציון כאנשים משבט יהודה, בנימין ולוי (כולל הכהנים).

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מנשה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{שבטי ישראל}}

[[קטגוריה:שבט מנשה|מנשה]]
{{ו}}

באַניצער:למאי נ"מ/שבט מנשה - ווערסיע היסטאריע

למאי נ"מ: רעדאגירונג